בש"פ 1405/02 ראובן (ירון) אסא נ. מדינת ישראל

העורר הועמד לדין בבית המשפט המחוזי בתל-אבי-יפו בגין עבירות מרמה, זיוף, קבלת דבר במרמה וגניבה בהיקף עצום של למעלה מ-46 מיליון דולר. משפטו מתנהל זמן רב וככל הנראה עתיד להמשך עוד תקופה ניכרת. כחלק מתנאי השחרור בערובה הופקד דרכונו של העורר ועוכבה יציאתו מן הארץ עד לסיום המשפט.

עתה מבקש הוא, כי יאופשר לו לצאת מן הארץ כדי להשתתף בטקס נישואיה של בתו הנמצאת בארצות-הברית. הבת הוסיפה לפנייתו מכתב נרגש בו מספרת היא על הקשיים שהיו לה עקב העדרו של אביה מארועים שונים בחייה, ומביעה תקווה שיוכל להשתתף בחתונתה. הפרטים הנוגעים לארוע מעורפלים בפנייתה, ולמעשה טרם נקבע מועד לחתונה.

בית המשפט קמא (השופט ש' טימן) דן בבקשה ודחה אותה בקבלו את טיעוניה של התביעה שהתנגדה לבקשה בכל התוקף. הטעם לדחיית הבקשה הוא החשש מפני המלטות העורר מן הדין, והבטחת המשך התנהלותו התקינה של המשפט. בית המשפט קמא הטעים בהחלטתו כי זוהי בקשה לשינוי תנאי הערובה שהושתו על העורר מבלי שהונחה תשתית לשינוי הנסיבות הנטען.

מקובלת עלי החלטתו של בית המשפט המחוזי ולא מצאתי מקום להתערב בה. כאמור, מדובר במשפט שהיקפו רחב ביותר ובמסגרתו העידו ויעידו עדים רבים מהארץ ומחו"ל. העורר עזב את הארץ כשנתגלו מעשיו, ואף כי יש גירסאות שונות לתביעה ולסניגוריה בעניין זה, הרי אין ספק שחקירתו עוכבה זמן רב עקב היותו מבוקש לחקירה שהסתלק מן הארץ.

לכך יש להוסיף, כי העורר הוא פושט רגל, אשר טען בהליכים קודמים כי עקב מעמדו זה, אינו יכול להמציא ערבויות כספיות הולמות להבטחת התייצבותו.

מקובלת עלי טענת הסניגור כי על בית המשפט לעמוד על האיזון הראוי בין הזכות לחופש תנועה לבין אינטרס הציבור. במסגרת איזון זה יש להביא בחשבון כי על רקע מצבו האישי של העורר, קשריו הבינלאומיים, חומרת האישומים התלויים ועומדים נגדו, העונש הצפוי לו אם יורשע – ובהעדר ערבויות כספיות הולמות – החשש להמלטותו מהדין הוא חשש ממשי.

בנסיבות אלה האינטרס הציבורי לאפשר את הניהול התקין של ההליך המתנהל נגד העורר הוא המכריע את הכף.

אשר על כן דין הערר להדחות.