החלטהעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 1421/02 נאיל בן אחמד סבובה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · מעצר עד תום ההליכים - מסוכנות ותנאי שחרור לחלופת מעצרערר על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר מעצר עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים בגין עבירות חבלה, איומים והיזק בזדון נדחה. בית המשפט קבע כי נשקפת מהעורר מסוכנות בשל עברו האלים ובשל ביצוע העבירה בעת שתלוי ועומד נגדו כתב אישום דומה. לפיכך לא נמצא מקום לחלופת מעצר.

העובדות

העורר הועמד לדין בגין עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, איומים, היזק בזדון והפרעה לשוטר, על רקע כך שלאחר שתיית אלכוהול התפרע במזנון, איים על המתלונן ושפך עליו מים רותחים ממיחם חשמלי, וכתוצאה מכך נגרמו לו כוויות חמורות. בית המשפט המחוזי קבע כי קיימות ראיות לכאורה, והעורר נעצר עד תום ההליכים. בעברו שלוש הרשעות בעבירות אלימות, והעבירה בוצעה בזמן שתלוי ועומד נגדו כתב אישום דומה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים?
  2. 2.האם קיימת מסוכנות הנשקפת מהעורר המצדיקה מעצר, ואין די בחלופת מעצר להשגת מטרתו?

הלכות

  1. 1

    בהתחשב בעברו הפלילי של העורר, הכולל הרשעות קודמות בעבירות אלימות, ובכך שביצע את העבירה בעת שתלוי ועומד נגדו כתב אישום דומה, קיימת מסוכנות הנשקפת ממנו, ואין די בחלופה להשגת מטרת המעצר.

    ״על רקע כל האמור, נראה כי אכן נשקפת מן העורר מסוכנות וכי אין די בחלופה כדי להשיג את מטרת המעצר.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ראיות לכאורה
  • מסוכנות
  • חבלה בכוונה מחמירה
  • איומים
  • היזק בזדון
  • הפרעה לשוטר במילוי תפקידו
  • עבירות אלימות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"פ 1421/02

בפני:

כבוד השופטת ד' ביניש

המערער

:

נאיל

בן אחמד סבובה

נגד

המשיב

:

מדינת

ישראל

ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי בנצרת מיום

13/02/2002 בתיק ב"ש 1258/02 שניתן על ידי כבוד השופט ח' גלפז.

בשם

העורר: עו"ד זועבי חידר

בשם המשיבה :

עו"ד נעמי כץ

החלטה

העורר הועמד לדין בבית-המשפט המחוזי בנצרת, והואשם בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, איומים, היזק בזדון והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. על פי הנטען בכתב-האישום, ישב העורר במזנון השייך למתלונן לאחר שתיית משקאות אלכוהוליים התפרע, גידף את המתלונן, איים עליו כי יהרגו ובסופם של האירועים תפס מיחם חשמלי שהכיל שמונה ליטרים של מים רותחים ושפך אותם על המתלונן. כתוצאה ממעשיו של העורר נגרמו למתלונן כוויות חמורות והוא נזקק לטיפול רפואי. העורר נעצר עד תום ההליכים ובית-המשפט קמא ( השופט ח' גלפז) קבע בהחלטתו כי נגד העורר קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות לו. בא-כוח העורר העלה טענות שונות נגד הראיות בתיק, ומכל מקום ביקש כי תישקל אפשרות של שחרורו בתנאים של חלופה.

לא מצאתי יסוד להתערב בהחלטת המעצר. בעברו של העורר שלוש הרשעות שכולן בעבירות אלימות. את העבירה המיוחסת לו ביצע העורר בעת שתלוי ועומד נגדו כתב אישום דומה ביותר בנסיבותיו כאשר לפי הנטען בו גם שם התפרע במזנון, איים, גידף והכה את המתלונן בבקבוק ריק. בגין אותה עבירה הוא מואשם ביחד עם אחרים בפציעה בנסיבות מחמירות. על רקע כל האמור, נראה כי אכן נשקפת מן העורר מסוכנות וכי אין די בחלופה כדי להשיג את מטרת המעצר.

אשר על כן, הערר נדחה.

ניתנה היום, י"ג באדר, תשס"ב (25.2.02)

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בש 1258/02

הלכות

  1. 1בהתחשב בעברו הפלילי של העורר, הכולל הרשעות קודמות בעבירות אלימות, ובכך שביצע את העבירה בעת שתלוי ועומד נגדו כתב אישום דומה, קיימת מסוכנות הנשקפת ממנו, ואין די בחלופה להשגת מטרת המעצר.