בש"פ 1422/10מדינת ישראל נ. טריס גונצרוב

א.

בקשה להארכה של מעצר המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 בתשעים יום החל מיום 9.3.10, או עד למתן פסק-דין בתפ"ח 6562-06-09 בבית משפט השלום בנצרת, לפי המוקדם.

רקע

ב.

המשיב הוא אסיר, שריצה עד הנה עונש (של 27 חודשי מאסר) בגין עבירות רכוש, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו והפרת הוראה חוקית. ביום 16.6.09 הוגש נגד המשיב כתב אישום מתוקן (כתב האישום המקורי הוגש ביום 9.6.09), המייחס לו ארבעה אישומים שעניינם, בין היתר, בעבירות של התפרצות בכוונה לבצע גניבה, גניבה, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, שיבוש מהלכי משפט והפרת הוראה חוקית.

באישום הראשון

נטען, כי ביום 31.5.09, במהלך חופשתו ממאסרו, התפרץ המשיב לדירה בעפולה שעה שדייריה שהו בה, ויצא משם לאחר זמן קצר מבלי שהצליח לגנוב מהדירה דבר. באישום השני נטען, כי דקות מספר לאחר שיצא מן הדירה הראשונה, התפרץ לדירה סמוכה, ממנה גנב צרור מפתחות. בעל הבית, ששהה באותה העת בדירה, הבחין במשיב והצליח לתפוס אותו, אולם לאחר מכן הניח לו ללכת מן המקום. בהמשך הגיע למקום שוטר, הבחין במשיב וקרא לו לעצור. משהבחין בשוטר, כך על פי הנטען באישום השלישי , השליך המשיב את צרור המפתחות שהיו בידו על מנת לשבש את החקירה, ולאחר מכן רץ בכוונה להימלט מהשוטר. משהצליח השוטר להדביק את המשיב, היכהו המשיב במרפקו באזור החזה. עניינו של האישום הרביעי הוא הפרת הוראת מפקד בבית הסוהר שלא לחטוא בפלילים במהלך החופשה. לבקשת המדינה ובהסכמת בא כוחו, הוארך ביום 17.6.09 מעצרו של המשיב

- שהיה אסיר - עד תום ההליכים, תוך שמירת זכותו לעיון חוזר.

ג.

בבקשה הנוכחית ובדיון גוללה המבקשת את מהלך הדיונים בתיק העיקרי. נמסר, כי נכון ליום 9.2.10 נסתיימה פרשת התביעה, וביום 22.2.10 נסתיימו פרשת ההגנה. סיכומי התביעה יוגשו תוך שבועיים, ושבועיים לאחר מכן סיכומי ההגנה. לאחר מכן תינתן הכרעת דין. נטען, כי מסוכנותו של המשיב ממשית, ולראייה הוזכרו חומרת המעשים המיוחסים לו והעובדה שנעשו בעת חופשתו מהכלא. עוד צוינו עברו הפלילי של המשיב, אשר שני מאסרים על תנאי תלויים ועומדים כנגדו. עוד נטען, בין השאר, כי המשיב ישוב ויפר הוראה חוקית אם ישוחרר. נטען גם באשר לשיבוש הליכים אך לא ירדתי לסוף הטענה, משנסתיימה פרשת הראיות. לבסוף נאמר, כי המשפט מתנהל בקצב משביע רצון, ובית המשפט מדריך עצמו לזרז את הליכי המשפט.

ד.

בדיון טענה גב' פרוש למדינה, באשר למסוכנות מיוחדת שבפריצה לדירה שעה שדיירי הבית בה, וכן הפנתה להכאת השוטר בעת המעצר. מצדו התמקד עו"ד אבו עטא שטען למשיב, בטענות מפורטות בדבר כרסום ניכר ("מלא" כלשונו) בראיות בדיוני ההוכחות בבית המשפט בתיק העיקרי. כן הוסיף, כי כיון שהמשיב היה אסיר, ניתנה הסכמה למעצר בשעתו, אך מאסרו נסתיים. המשיב עצמו טען לחפותו וביקש לאפשר לו לצאת בתנאים לבית אמו, לאחר שסיים ריצוי עונשו בתיק הקודם.

ה.

ברי כי בית משפט זה אינו יכול ככלל לדין בטיבן של הראיות בשעה שבית משפט השלום עומד להכריע בהן לאחר שיוגשו הסיכומים, דבר שאין לו אחיזה ככלל ואף לא במקרה דנא. ועוד, במישור הדיוני נושא הראיות עשוי להיות לעיון חוזר לפי סעיף 52 לחוק המעצרים, ואילו הליך לפי סעיף 62, כפי שנאמר פעמים רבות, מטרתו בקרת ההליך – ובנידון דידן אין טענה שההליך לא התנהל כראוי. על כן אין מקום להידרש לנושא הכרסום בראיות בהליך הנוכחי.

ו.

עם זאת, הואיל והמדובר בתיק הקרוב לסיומו, נראה כי די בהארכת המעצר ב – 60 יום מיום 9.3.09, תקופה המאפשרת לכאורה סיום ההליך כדבעי. אין באמור כדי לגרוע מזכות העורר לפנות בבקשה לעיון חוזר, ככל שיש לה טעם, או – ככל שמבקש הוא להחיש את ההליכים – לפנות לבית המשפט בבקשה לסיכומים בעל פה, במועד קרוב, בלא שאטע מסמרות בעניין זה באשר להחלטת בית המשפט.

ז.

הבקשה מתקבלת במובן של הארכה ב-60 יום מיום 9.3.09 כאמור.