בש"פ 1432/15 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

למשיב מיוחסת עבירה של חבלה בכוונה מחמירה שאותה ביצע כלפי בת זוגו. על-פי המפורט בכתב האישום, תקף המשיב את אשתו בשעת לילה בעודה ישנה, היכה אותה מכות קשות בראשה וביתר חלקי גופה כשניסתה להתגונן וחדל ממעשיו רק כאשר בנם המשותף התעורר והחל בוכה. כתוצאה ממעשיו, נגרמו לבת זוגו (המתלוננת) חתכים מרובים בראשה, שברים בכף ידה השמאלית, שבר בשן הקדמית והיא נזקקה לטיפול רפואי.

2.

עמדת ההגנה בהליך זה גרסה הודיה במעשים עצמם ויריעת המחלוקת הצטמצמה לסוגיות הנוגעות ליסוד הנפשי ובטענה כי המשיב לוקה בנפשו. הפסיכיאטר המחוזי בחוות דעתו שנדרשה נוכח טענה זו מצא כי המשיב כשיר לעמוד לדין ומשכך, התנהלה שמיעת ההוכחות. המשיב מצדו ביקש להציג חוות דעת פסיכיאטרית נגדית אך הכנתה התארכה והתעכבה ומשקבע לבסוף בית המשפט מועד לשמיעת עדותו של מומחה ההגנה ליום 15.1.2015, ביקש המשיב כי מועד זה ידחה אף הוא והעדות נשמעה רק בסוף חודש ינואר (26.1.2015). בשלב זה של הדיון, נסתיימה שמיעת ההוכחות ובית המשפט הורה על הגשת סיכומים בכתב ועל השלמת סיכומים בעל-פה ביום 18.3.2015.

3.

באת-כוח המבקשת עדכנה כי נתבקשה מצדה ארכה בת שבוע להגשת הסיכומים בכתב, והסניגור, עו"ד בר-זהר, ציין בהגינותו כי על מנת שלא תידרש דחייה של המועד שנקבע להשלמת טיעונים בעל פה הוא מתכוון לעשות מאמץ להגיש את הסיכומים טרם מועד זה, אף כי הוא קצר מ-20 הימים שנקצבו לו לצורך הגשת סיכומיו. מדובר בהארכת מעצר שלישית והעניין אכן מעורר קושי. עם זאת, גם בא-כח המשיב אינו חולק על מסוכנותו של המשיב, למצער כלפי בת זוגו שאותה תקף. אכן מדובר במסוכנות רבה. עובדה זו וכן השלב המתקדם ביותר שבו מצויה שמיעתו של ההליך הובילה אותי למסקנה כי יש להיעתר בשלב זה לבקשת ההארכה, עם כי אינני סבורה שיש להיעתר לה במלואה ודומני כי יש להסתפק בנסיבות העניין בהארכה מקוצרת בת 60 ימים בלבד. עד אותו מועד יש לצפות כי ההליך יסתיים בפסק דין.

אני מורה אפוא על הארכת מעצרו של המשיב מיום 7.3.2015 ב-60 ימים נוספים או עד למתן פסק דין בת"פ 17099-12-13 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.