בש"פ 1437/03 מדינת ישראל נ. ג'דעאן בן תאופיק קייס

1.בבקשה שבפניי עותרת המבקשת להאריך את מעצרם של המשיבים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996. מדובר בבקשה שלישית להארכת המעצר.

2.המשיבים ושני אחרים הואשמו בשני מעשי רצח. על פי הנטען, רצחו החמישה את אחותם ואדם נוסף. כתב האישום כולל נאשם נוסף המואשם בסיוע לרצח. ביום 10.9.02 החלטתי, על פי הסכמת המשיבים, להאריך את מעצרם ב-90 ימים. מניין ימי המעצר תם ביום 10.12.02. המשיבים נותרו במעצר לאחר המועד הנזכר. הבקשה השנייה להארכת המעצר הוגשה לבית משפט זה אך ביום 23.12.02. ביום 24.12.02 החליט חברי הנכבד, השופט א' מצא, להאריך את המעצר ב-60 ימים, החל מיום ההחלטה.

3.עד כה נשמעו מרבית עדי התביעה. על פי הערכתה של המבקשת, היא זקוקה לשתי ישיבות וחלק מישיבה נוספת על מנת להשלים את הצגת ראיותיה. הסנגורים המלומדים מעריכים שתידרשנה יותר ישיבות להשלמת פרשת התביעה. בחודש הבא קבועות שלוש ישיבות ושתיים נוספות תתקיימנה בחודש אפריל הקרוב. בצד קובלנתם של המשיבים על כך שנמצאים הם במעצר עת ארוכה, הם מלינים על המעצר הבלתי חוקי בו הם נמצאו, מיום 11.12.02 ועד ליום 24.12.02. עם זאת נעיר, כי פרקליטיהם של המשיבים הסכימו להארכת המעצר ב-90 ימים, במהלך דיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 17.10.02. דא עקא, המבקשת לא הגישה במועד את הבקשה השנייה להארכת המעצר. הטענה בעניין המעצר הבלתי חוקי הועלתה כבר בפני חברי השופט א' מצא, אשר התייחס בביקורתיות למחדלה של המבקשת. אף על פי כן הוחלט להאריך את המעצר, אם כי ל-60 ימים. הנימוק שניתן היה שמעשי הרצח המיוחסים למשיבים מזעזעים ומחרידים "ושחרורם של נאשמים בביצוע מעשים כאלה כרוך בסיכון מהותי וממשי לבטחון הציבור". טעם זה יפה אף היום, הגם שעסקינן בהארכה נוספת, מעבר לתקופה שנקצבה בהארכה השנייה. חומרת המעשים אינה מותירה אפשרות אחרת, במיוחד שמתברר כי נקבעו ישיבות נוספות לשמיעת הראיות.

4.הנני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרם של המשיבים ב-90 ימים החל מיום 22.2.03 או עד למתן פסק-דין בת.פ. 439/01 בבית המשפט המחוזי בחיפה, הכל לפי המוקדם.