פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
1437/08
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
העותר:
עלי אבו אלפול
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
עתירה לגילוי ראיה
תאריך הישיבה:
א' בניסן התשס"ח
(06.04.08)
בשם העותר:
עו"ד לביב חביב
בשם המשיבה:
עו"ד מיטל
בוכמן-שינדל
החלטה
העותר עומד לדין בפני בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, באשמת ביצוען של עבירות ביטחוניות אחדות: מגע עם סוכן חוץ, קשירת קשר לבצע פשע, מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת, ניסיון לרצח, פציעה בנסיבות מחמירות, ועוד. בתאריך 29.1.07 חתם שר הביטחון על תעודה בדבר ראיות חסויות, והיא מתייחסת למקורות מידע של גורמי ביטחון; שיטות ודרכי פעולה, פעילות מבצעית, נהלי עבודה, אמצעים טכניים של שרות בטחון וקהיליית המודיעין; ותפקידים שונים ומשימות אשר גילויים עלול לחשוף את זהותם של העושים במלאכה. בתעודה נוספת עליה חתם שר הביטחון, סויג החיסיון כך שהוא אינו חל עוד על מה שהוגדר כ"נושאים המהווים טענות פסול המופנות כלפי חוקריו [ של העותר ] וחוקרי מפליליו".
העותר מבקש כי אורה על גילוי הראיות כולן, ולמצער, הראיות שיש בהן כדי לסייע לו להוכיח את טענתו לפיה הוצאה ממנו הודייתו תוך שימוש באמצעים פסולים.
כידוע, הסמכות שהוקנתה לשר הביטחון למנוע את גילוין של ראיות, הותנתה בכך שהוא שוכנע כי כרוכה בגילוי פגיעה בביטחון המדינה (סעיף 44(א) לפקודת הראיות). עם זאת, נקבע לא אחת, כי אותו אינטרס נדחה מפני החשש שאי-גילוי הראייה עלול לגרום להרשעתו של מי שלא חטא ( ע"פ 889/96 מוחמד מזאריב נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(1) 433, 444).
לבקשת בא-כוח העותר, ומכח סמכותי לפי סעיף 46(א) לפקודת הראיות, החלטתי לעיין בראיות החסויות עליהן קיבלתי הסברים מגורמי הביטחון. מדובר בחומר בעל היקף, ולאחר העיון בו כל שאוכל לומר הוא כי הפרפראזות אותן מסרה המשיבה לבא-כוח העותר, הן המרב אותו ניתן לגלות, באשר גילוין של ראיות נוספות עלול לפגוע בצורה קשה בביטחון המדינה, מבלי שיהיה בכך כדי לסייע להגנת העותר . כך או כך, כאמור, החיסיון אינו חל על טענות פסול שיש בפי העותר, ומותר להניח כי המשיבה תנהג כפי שמקובל במקרים דומים, ותזמן לעדות בבית המשפט כל אדם שהעותר יצוין בכינויו, שמו או תפקידו, כמי שעשוי לסייע לו בהגנתו.
נוכח האמור, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ט' בניסן התשס"ח (14.04.08).
ש ו פ ט