בש"פ 1439-24 בש"פ 1439-24

1.בקשה ראשונה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) בתשעים ימים החל מיום 1.3.2024, או עד למתן פסק דין בת"פ 2291-06-23 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

2.ביום 7.9.2023 הוגש כתב אישום מתוקן נגד המשיב, ובצדו בקשה למעצרו עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. כתב האישום המתוקן מייחס למשיב עבירות של ייבוא סם מסוכן, לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973; וניסיון להחזקת סם מסוכן לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים בצירוף עם סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על-פי המתואר בכתב האישום המתוקן, ביום 12.5.2023, בעת שובו של המשיב מגרמניה לישראל דרך נמל התעופה בן גוריון, נמצאו במזוודה שנשא עמו כ-10 ק"ג סם מסוכן; ובעקבות כך נעצר המשיב.

3.ביום 19.6.2023 הסכים המשיב לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמתו, אך טען ל"כרסום משמעותי" בהן, המצדיק בחינת חלופת מעצר. ביום 10.7.2023 הורה בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט נ' אבו טהה) על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים – זאת, לאחר שקבע כי ישנה תשתית ראייתית לכאורית להוכחת אשמתו, וכי השגותיו של המשיב באשר לחומר הראיות מקומן להתברר בהליך העיקרי; כי אין מחלוקת בדבר חומרת מעשיו; ובשים לב לכך שהמשיב נמנה עם ה"מעגל הראשון" של ביצוע העבירה.

4.בדיון שנערך לפניי, הודיע המשיב באמצעות בא-כוחו כי הוא מסכים להארכת מעצרו, ובלבד שיופנה לקבלת תסקיר מעצר לצורך בחינת האפשרות למעצרו באיזוק אלקטרוני.

5.דין הבקשה להארכת מעצרו של המשיב להתקבל.

בית משפט זה קבע לא אחת, כי מעצרם של נאשמים בעבירות סמים מהסוג שבהן עסקינן, יהיה מאחורי סורג ובריח – אלא, במקרים חריגים ויוצאי דופן; וזאת אף כאשר מדובר בנאשם צעיר ללא עבר פלילי, כבענייננו (ראו: בש"פ 8667/18 מדינת ישראל נ' מיעראי, פס' 9-8 (7.12.2018); בש"פ 5642/18 חג'אני נ' מדינת ישראל, פס' 13 (9.8.2018)). ענייננו אינו בה בגדר חריגים אלה, ולפיכך, לא ראיתי בשלב זה הצדקה לחרוג מהכלל האמור, ולהורות על קבלת תסקיר מעצר. כאמור, בית המשפט המחוזי קבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, וממילא מעשיו מקימים עילת מעצר סטטוטורית מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים. קצב התקדמות ההליך בבית המשפט המחוזי אומנם אינו מיטבי, אך בשים לב להליכי הגישור שהתקיימו בין הצדדים, לא ניתן לומר שהקצב אינו מניח את הדעת.

6.אני נעתרת אפוא לבקשה, ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 1.3.2024, או עד למתן פסק דין בת"פ 2291-06-23 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.