החלטהעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 1466/97 מוגרבי מנחם נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · חלופת מעצר והפרת תנאי מעצר ביתערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לשחרור ממעצר לחלופה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה את הערר על החלטה לשחרר את העורר לחלופת מעצר המבוססת על אמון. העורר הפר פעם אחר פעם צו הרחקה וצו מעצר בית, ותקף ואיים על המתלוננת שאליה הגיע בניגוד לצווים. לנוכח הפרות אלה נקבע כי אין מנוס מהחזקתו במעצר.

העובדות

העורר הפר פעם אחר פעם צווים של בית המשפט, תחילה צו הרחקה ולאחר מכן צו מעצר בית שבו הותנה שחרורו ממעצר. העורר הגיע לבית שבו מתגוררת המתלוננת, שבתקיפתה ובאיומים עליה הואשם בשני כתבי אישום, ובביקוריו האסורים תקף אותה ואיים עליה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ניתן להסתפק בחלופת מעצר המבוססת על אמון כאשר העורר הפר צווי הרחקה ומעצר בית פעם אחר פעם?

הלכות

  1. 1

    משהפר החשוד את האמון שניתן בו פעם אחר פעם, אין מנוס מהחזקתו במעצר ולא ניתן להסתפק בחלופה המבוססת על אמון.

    ״משהפר העורר את האמון שניתן בו פעם אחר פעם, אין מנוס מלהחזיקו במעצר.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערר
  • חלופת מעצר
  • מעצר בית
  • צו הרחקה
  • אמון
  • מעצר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בית המשפט העליון

בירושלים

בש"פ 97 /

1466

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

העורר:

מוגרבי

מנחם

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערר

על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

(כבוד

השופט א' בייזר), מיום 23.2.97, בב"ש

252/97,

בה נדחה ערר על החלטת בית-משפט

השלום

בתל-אביב-יפו (כב' הש' ח' ינון), מיום

2.2.97,

בב"ש 347/97, לפיה נעצר העורר עד

תום

ההליכים נגדו בת"פ 784/97.

תאריך

ישיבה: י באדר ב תשנ"ז (19.3.97)

בשם

העורר: עו"ד י' וייסמוך

בשם

המשיבה: עו"ד ק' אמסלם

החלטה

בערר זה אין כל ממש. העורר הפר פעם אחר פעם צווים של בית-משפט. תחילה צו הרחקה ואחר כך צו למעצר-בית, שבו הותנה שחרורו ממעצר. העורר הגיע לבית שבו מתגוררת המתלוננת, חברתו לחיים, שבתקיפתה ובאיומים עליה הואשם בשני כתבי אישום. בביקוריו האסורים תקף אותה ואיים עליה. כל האמור לעיל אינו שנוי במחלוקת, והכחשת העורר מתייחסת לאירוע נוסף. ואולם די באירועים אלה כדי להצביע על כך, שלא ניתן להסתפק בחלופת מעצר בעניינו של העורר, המבוססת על אמון.

משהפר העורר את האמון שניתן בו פעם אחר פעם, אין מנוס מלהחזיקו במעצר.

הערר נדחה.

ניתנה היום, י באדר ב תשנ"ז (19.3.1997).

ש

ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

COURT

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

  • בבש 252/97
  • בבש 347/97

הלכות

  1. 1משהפר החשוד את האמון שניתן בו פעם אחר פעם, אין מנוס מהחזקתו במעצר ולא ניתן להסתפק בחלופה המבוססת על אמון.