בש"פ 1475/05 מדינת ישראל נ. ריקי פרץ

המעשים המיוחסים למשיבה ובהם איומים על הפרקליטים שהם התובעים בפרשה חמורה וקשה של עבירות רצח המיוחסות לגיסה, ואיומים עקשניים על הפרקליט ומשפחתו, מלמדים על מסוכנות רבה; בצדק הגדיר בית המשפט המחוזי מעשים אלו כ"חציה של קו אדום", זוהי פגיעה מכוונת בהליכי אכיפת החוק. הרוח החיה בפרשת האיומים ובעל הענין עצמו הוא גיסה של המשיבה, איציק קיסוס, שנעצר בעקבות מעשי האיום. המשיבה שוחררה לחלופה בבית אחיותיו של אותו עבריין עיקרי בפרשה. על החלטת השחרור הוגש ערר המדינה שבפניי.

אין ספק שצודקת המדינה בטענותיה בדבר המסוכנות הנשקפת מהמשיבה, שהיא נרקומנית ששיתפה פעולה עם גורמי עבריינות קשים ומסוכנים, המואשמים ברצח ומבקשים להטיל אימה על הפרקליטים המנהלים את התביעה נגד גיסה ונגד אחרים, שהם שותפיו לעבירות העיקריות. אף על-פי-כן, אין לשלול את האפשרות שניתן להשיג את תכלית מעצרה של המשיבה בתנאים של חלופה כאשר הגיס נתון במעצר, ויתקיים פיקוח של גורם אחראי שיערוב לכך שהמשיבה תימנע מכל פעילות עבריינית, איומים, התקשרויות טלפוניות ואף לא תשהה מחוץ למקום שייקבע כי תוחזק בו.

דא עקא, שתנאי החלופה שנקבעו בהחלטת בית המשפט המחוזי, אין בהם כדי להבטיח כי מדובר בחלופת מעצר הולמת. החלופה שנקבעה בבית אחותו של העבריין העיקרי בפרשה, אותו איציק קיסוס, אינה מבטיחה את ניתוק הקשר בין המשיבה לבין הגורמים העברייניים שהפעילו אותה במסגרת האיומים הטלפוניים, והיא שמה לאל את המשמעות של אותה חציית קוויים אדומים שבית המשפט קמא כאמור עמד עליה.

אשר על כן, דין הערר להתקבל באופן חלקי. המשיבה תיוותר במעצר עד אשר יבחן בית המשפט חלופה אחרת הולמת, שיהיה בה כדי להבטיח את תכלית המעצר.