בש"פ 1484/11 אושרי פרחן נ. מדינת ישראל

רשות המסים ביחד עם משטרת ישראל קיימו בחודשים האחרונים חקירה סמויה בעקבות חשד לסחר שיטתי בחשבוניות מס מבלי שנעשו עסקאות בגינן. על פי הערכת המשיבה, מדובר בעבירות בהיקף של כ-1 מיליארד דולר, ומכאן הטענה כי מדובר בפגיעה קשה בקופה הציבורית.

העורר אינו נמנה על אלה שעל פי הנטען עמדו בראש ההתארגנות, אולם היתה לו יד בהוצאתן של חשבוניות מס פיקטיביות ועבירות נלוות – ניכוי חשבוניות, אי הגשת דו"חות כמתחייב, שימוש במרמה ותחבולה וניהול פנקסים כוזבים במטרה להתחמק ממס. ביום 21.2.2011, עם תחילתו של שלב החקירה הגלויה, נעצר העורר, ובית משפט השלום התבקש להאריך את מעצרו בעשרה ימים. בקשה זו נדחתה, ובית המשפט נימק זאת בכך שהחוקרים לא עשו אבחנה בין החשודים, ואת בקשתם ניסחו באופן גורף. כן נקבע, כי החוקרים לא גבו הודעה מפיו של העורר הואיל והוא עמד על דעתו לרשום אותה בכתב ידו, ומכל מקום לא הוצגו בפני בית המשפט ראיות, למעט דו"ח סודי, שאף הוא נוסח בתמציתיות. ערר שהגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי על אותה החלטה התקבל, ומעצרו של העורר הוארך עד ליום 27.2.2011. נגד החלטה זו מופנה הערר שבפני.

נכונה טענת בא-כוח העורר, עו"ד אוחיון, כי הבקשה שהונחה בפני בית משפט השלום לקחתה בצמצום רב, ולא היתה בה התייחסות פרטנית לכל אחד מהעצורים בפרשה, תוך אבחנה בין "חשוד עיקרי" לחשודים אחרים עליהם נמנה העורר. אף לא נהיר מדוע השתהתה עד כה גביית גרסתו של העורר, ואם עמד על זכותו כי הדברים ירשמו בכתב-ידו, צריך היה לאפשר לו זאת. מאידך, הונח בפני חומר חקירה לא מבוטל, שיש בו כדי לתמוך בגרסת החוקרים בכלל, וביחס לעורר בפרט. זאת ועוד, מדובר בחקירה מורכבת, ואני נוטה להאמין ששחרורו של העורר עלול גם עלול לשבש אותה.

בנסיבות אלו סבורני כי לא נפלה שגגה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, ומכאן החלטתי לדחות את הערר.