בש"פ 1503/02 מדינת ישראל נ. מחמוד בן חמיס חאמד

המשיב מואשם בבית-משפט השלום ברמלה בהחזקת אקדח ושתי מחסניות המכילות 24 כדורים בחצר ביתו. בית-משפט השלום הורה על מעצרו עד תום ההליכים, לנוכח חזקת המסוכנות העולה מאופי העבירה בה הואשם, וכן בשל עברו הפלילי החמור, הכולל הרשעות בעבירות אלימות חמורות, לרבות החזקת נשק.

ערר המשיב לבית-המשפט המחוזי התקבל. בית-המשפט המחוזי מצא כי עברו הפלילי נסב על עבירות שנעברו לפני כ20- שנה, וכי בתקופת שהותו בכלא, כמו גם בעשר השנים שלאחר שחרורו, לא הסתבך הוא שוב בפלילים. כן נקבע, כי לנוכח גרסתו כי האקדח מוחזק לשם הגנה עצמית מזה חמש שנים, ולא נעשה בו כל שימוש - גרסה אשר לא נסתרה על ידי התביעה - ניתן להסתפק בחלופת מעצר, שעיקרה מעצר-בית מחוץ למקום מגוריו בצירוף תנאים נוספים.

מכאן עררה של המדינה, המבקשת מטעמיו של בית-משפט השלום להחזיר על כנה את החלטתו.

אכן אפשר כי התנהגות נורמטיבית במשך עשר שנים, בצירוף גילו המבוגר יחסית של המשיב, שהינו כבן 51 וחולה במחלת לב, הצדיקו קביעת חלופת מעצר. מנגד, היה על חלופת מעצר זו, במיוחד לנוכח עברו הפלילי של המשיב, להסיר ככל האפשר חשש להתנהגות פלילית על-ידיו. האיזון הנכון בין זכותו של המשיב לחירותו לבין הסכנה לשלום הציבור העולה מאופי עבירתו, חייב בדיקה יסודית יותר, בדמות הזמנת תסקיר מעצר. כך לא נעשה.

אשר-על-כן אני מקבלת את הערר, מבטלת את החלטת בית-המשפט המחוזי, ומורה על מעצרו של המשיב עד אשר תימצא, אם תימצא, חלופת מעצר בטוחה.

על שירות המבחן להגיש תסקיר מעצר תוך 10 ימים, ועם קבלת התסקיר יוחזר הדיון לבית-המשפט המחוזי, להכרעה אם תסקיר זה מצדיק קביעת חלופת מעצר.