בש"פ 1516/06 מדינת ישראל נ. שניר מקייטן

א.בקשה עשירית להארכת מעצר המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996, מעבר לתשעה חודשים, הפעם בארבעים וחמישה ימים נוספים החל מיום 23.2.06, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1131/03 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, לפי המוקדם.

ב.ביום 18.8.03 הוגש כתב אישום כנגד המשיב המייחס לו עבירה של רצח בכוונה תחילה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין התשל"ז-1977. על פי האמור בכתב האישום פרץ סכסוך בין המשיב לבין אהרון מסיקה, בעל חנות ירקות בהרצליה (להלן המנוח), עקב תחרות עסקית. ביום 31.7.03 בשעות הערב הגיע המשיב - כנטען - לחנותו של המנוח וירה קליע מאקדחו, שפגע בראשו של המנוח וגרם למותו.

ג.(1) עם הגשת כתב האישום ביקשה המבקשת את מעצר העורר עד לתום ההליכים. ביום 24.11.03 נעתר בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט כבוב) לבקשה. בית המשפט המחוזי קבע כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב וכי קיימת עילת מעצר. בית המשפט שלל אפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, בהתחשב באופן ביצועה של העבירה ובחומרתה ונוכח עברו הפלילי המכביד של המשיב. ביום 29.12.03 דחה בית משפט זה (השופטת ביניש) את עררו של המשיב על החלטה זו של בית המשפט המחוזי.

(2) ביום 1.6.04 דחה בית המשפט המחוזי (השופט כבוב) בקשה לעיון מחדש בשאלת המעצר, בהעדר כרסום משמעותי בתשתית הראייתית כנגד המשיב.

(3) החל מיום 15.6.04 האריך בית משפט זה את מעצרו של המשיב תשע פעמים, תחילה בתשעים ימים מדי פעם ובהארכות האחרונות בארבעים וחמשה ושלושים יום.

ד.(1) לטענת המבקשת מסוכנות המשיב נלמדת הן מחומרת העבירה נשוא כתב האישום והן מעברו הפלילי המכביד, הכולל הרשעות בעבירות אלימות שונות. כן נטען כי קיים חשש ממשי להימלטות מאימת הדין עקב העונש החמור הצפוי למשיב אם יורשע. נמסר כי באי כוח הצדדים השלימו את סיכומיהם בפני בית המשפט המחוזי (סיכומים אחרונים הוגשו ב-27.11.05 והיתה ישיבת השלמה ב-4.12.05). ועוד, נמסר לבאת כוח המבקשת בערכאה הדיונית כי ההרכב שוקד על הכרעת הדין והיא תינתן, ככל הנראה, באמצע מארס.

(2) בא כוח המבקש ציין כי הסיכוי לזיכוי אינו קטן, ולא ייגרם נזק אם המשיב ישמע את פסק הדין מתוך חלופת מעצר.

ה.אכן, הארכה עשירית אינה מילתא זוטרתא, והיא צעד חריג (אך למרבה הצער אין זה מקרה ראשון). הנימוקים להארכות ניתנו בהחלטות הקודמות של בית משפט זה. שתי ההארכות האחרונות ניתנו בציפיה להכרעת הדין, וחוששני כי אין מנוס בנסיבות מהארכת המעצר לתקופה קצרה נוספת. לא יהא זה מן המידה בימים של ערב הכרעת הדין – כמקווה – להידרש להליכי שחרור, על פי נסיבות התיק ונוכח הנקבע בהחלטות בתי המשפט לאורך התקופה. אני מאריך את המעצר בארבעה שבועות מיום 23.2.06 או עד לפסק הדין בתיק, לפי המוקדם. משוכנעני כי בית המשפט המחוזי, הטורח על הכרעת הדין, יעשה מאמץ לסיימה במהלך תקופה זו.