פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
1517/11
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
העורר:
עבדאללה גריפאת
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
בנצרת, מיום 21.2.11, במ"ת 16668-01-11, שניתנה על ידי השופט בנימין ארבל
תאריך הישיבה:
כ"ז באדר א'
התשע"א (3.3.11)
בשם העורר:
עו"ד עלאא עתאמנה
בשם המשיבה:
עו"ד אפרת גולדשטיין
החלטה
בתאריך 17.12.10 אספו העורר ואחר לרכב בו נסעו טרמפיסט, קטין יליד שנת 1994, תוך הבטחה כי יסיעוהו לביתו. במקום זאת, הובילו השניים את הקטין למקום מבודד, שם נטלו ממנו באיומי אקדח סכום של 500 ש"ח. קודם שהסתלקו לדרכם משך העורר את המתלונן מתוך הרכב, סטר לו על פניו וירק עליו. בגין עובדות אלו יוחסו לעורר ושותפו עבירות של שוד בנסיבות מחמירות והסתייעות ברכב לביצוע פשע.
במהלך הדיון בפני בית המשפט המחוזי בנצרת בבקשת המשיבה למעצר העורר עד תום ההליכים, לא היתה מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה להוכחתו של האישום, אולם העורר ושותפו ביקשו לשחררם לחלופת מעצר. לכך לא נעתר בית משפט קמא, ומכאן הערר שבפני.
גם לאחר שעיינתי בנימוקי הערר שבכתב, והאזנתי לטיעונים על-פה, לא מצאתי כי נפלו פגם או שגגה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. אדרבא, נראה כי המעצר הנו התרופה היחידה לסכנה הנשקפת מהעורר – אדם צעיר, בעל אישיות ילדותית ובלתי מגובשת, המתקשה לדחות סיפוקים. בנסיבות אלו גם שרות המבחן סבר כי קיימת סכנה להישנות התנהגות עבריינית, וגם אם נמצא כי המפקחים המוצעים (הוריו) הנם אנשים ראויים, לא היה מקום להורות על שחרור העותר, הואיל ונראה כי הוא עצמו אינו מסוגל לעמוד בתנאיו המגבילים של השחרור.
אי-לכך, הערר נדחה.
ניתנה היום, כ"ז באדר א'
התשע"א (03.03.2011).
ש ו פ ט