בש"פ 1528/01 מדינת ישראל נ. עמרה קאסם

1.ביום 11.1.2001 הוגש נגד המשיב כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו. כתב האישום מייחס למשיב ולשניים אחרים עבירה של שוד בנסיבות מחמירות. כמו כן, הוגש בנפרד כתב אישום נגד שותף נוסף, שהוא קטין. על פי כתב האישום פנו המשיב ושלושת חבריו (להלן: "הנאשמים") למתלונן ברחוב סלמה בתל אביב וביקשו ממנו סיגריה. המתלונן נענה לבקשתם ואז דרשו ממנו הנאשמים כסף. משהשיב המתלונן כי אין לו כסף, שלף המשיב סכין ואיים עליו. נאשם אחר החל לערוך חיפוש על גופו של המתלונן, ומשניסה המתלונן להתנגד, הכה אותו המשיב בגבו והפילו. בהמשך נטל המשיב את ארנקו של המתלונן ולאחר מכן המשיך לחפש על גופו. בסופו של דבר הצליח המתלונן להימלט מהנאשמים ולהתקשר למשטרה. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את הנאשמים עד לתום ההליכים נגדם. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המדינה לעצור את הקטין. ערר שהגישה המבקשת לבית משפט זה נדחה (בש"פ 622/01 - החלטת השופטת דורנר). בדחותה את הערר קבעה השופטת דורנר כי צדק בית המשפט המחוזי במסקנתו לפיה הראיות אינן מקימות את התשתית הדרושה למעצר. בעקבות החלטה זו הסכימה המדינה לשחרורם של שני הנאשמים הנוספים, אשר מערכת הראיות לגביהם היתה זהה. באשר למשיב, עמדה העוררת על בקשתה לעצרו עד תום ההליכים נוכח העובדה כי בניגוד לחבריו הוא הודה במשטרה בביצוע המעשה ולא היתה מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה.

בית המשפט המחוזי (השופטת ר' לבהר-שרון) קבע כי נתקיימה עילת מעצר נגד המשיב ובחן חלופת מעצר. לקראת הדיון ערך שירות המבחן תסקיר מעצר בעניינו של המשיב. שירות המבחן בחן תחילה את האפשרות כי המשיב יימצא בבית אמו כחלופת מעצר, אך סבר כי בנסיבות העניין קיים ספק באשר ליכולת בני משפחתו לספק לו מסגרת של חלופה. על כן, בתסקיר זה נמנע שירות המבחן ממתן המלצה בעניינו של המשיב. בדיון שנערך בבית המשפט המחוזי, החליטה השופטת להורות על עריכת תסקיר משלים אשר יבחן חלופה נוספת למעצר. בהתאם לכך הגיש שירות המבחן תסקיר נוסף אשר בחן חלופה של מגורים בבית אחד מאחיו של המשיב. שירות המבחן התרשם מאחיו של המשיב ומאשתו וראה בשהייה בביתם חלופה הולמת. בית המשפט המחוזי החליט לקבל את המלצת שירות המבחן ולשחרר את המשיב לחלופה למעצר שהוצעה בתסקיר.

על החלטה זו עררה המדינה בפניי.

2.בערר טענה המדינה כי המשיב לא הצליח לסתור את חזקת המסוכנות העומדת לחובתו, ונוכח מסוכנות זו אין בחלופה למעצר כדי להבטיח את הציבור מפני מסוכנותו. עוד טענה בפניי באת-כוח המדינה כי החלופה שעליה הוחלט בודאי שאינה הולמת נוכח העובדה כי אחיו של המשיב הוא צעיר בן 24 ובעל עבר פלילי.

אכן, צודקת באת-כוח המדינה כי העבירה המיוחסת למשיב מצביעה על מסוכנותו. מקובלת עלי גם טענת המדינה כי מצב הראיות בעניינו של העורר אינו דומה למצב הראיות בעניינם של הנאשמים האחרים אשר, כאמור, שוחררו ממעצרם. המשיב נטל על עצמו אחריות מלאה לביצוע השוד שלא כחבריו (ובגירסתו חיפה לכאורה על חבריו). אין ספק, איפוא, כי בשלב זה - שלב המעצר, די בכך כדי לבסס קיומן של ראיות לכאורה. על אף האמור, לא ראיתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי אשר הורה על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. שלושת שותפיו של המשיב לביצוע העבירה אינם נתונים במעצר. המשיב צעיר כבן 19, ללא עבר פלילי, וזהו מעצרו הראשון. מתסקיר המעצר של שירות המבחן עולה הרקע האישי הקשה של המשיב המתקשה עתה להתמודד עם מעצרו. בא כוח המשיב ציין כי העורר סובל מהתנכלויות של חבריו לבית המעצר. החלופה שעליה החליט בית המשפט המחוזי, נבחנה ונשקלה על ידי שירות המבחן, אשר התרשם כי מדובר באנשים סמכותיים ואכפתיים המודעים לחומרת מצבו של המשיב, ויוכלו לפקח על כך שלא יקיים את קשריו עם החברה שהתחבר אליה. יש לציין, כי האח מתגורר במקום מרוחק מתל-אביב-יפו, ששם בוצעה העבירה. עברו הפלילי של האח מקורו בעיקר בעבירות שבוצעו לפני זמן ניכר שהורשע בגינן בבית המשפט לנוער. שופטת בית המשפט המחוזי היתה מודעת לעבירותיו של האח וציינה בהחלטתה, כי על אף ההיסוס התרשמה מאחי העורר ואשתו, אשר הופיעו בפניה והשתכנעה כי להתרשמותו של שירות המבחן יש על מה לסמוך. בנסיבות אלה, אינני רואה להתערב בהחלטתה.

עם זאת, בנסיבות העניין, אין להסתפק בהשגחת אחיו של המשיב, ואני מורה כי המשיב יהיה נתון בפיקוח שירות המבחן, אשר יעמוד בקשר עמו. המשיב יקיים את הקשר עם שירות המבחן במועדים שיקבעו לו לאחר תיאום מוקדם עם המשטרה. אם יתברר לשירות המבחן כי המשיב מפר את תנאי שחרורו ממעצר או שאינו שומר על הקשר הנדרש עם שירות המבחן, יודיע על כך לבית המשפט המחוזי, אשר יוכל לשקול מחדש את החלטתו לשחרר את המשיב. התנאים לשחרורו של המשיב שעליהם הורה בית המשפט המחוזי יעמדו, כמובן, בעינם.

אשר על כן בכפוף לאמור, הערר נדחה.