בש"פ 1529/00 פליקס פריאנת נ. מדינת ישראל

1.העורר הובא לדין פלילי בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע באשמה של חבלה בכוונה מחמירה. על-פי המיוחס לו בכתב האישום נתגלע סכסוך בינו לבין המתלונן בעת שזה האחרון בא לגבות ממנו כספים שלדעת המתלונן נטל אותם העורר, ממנו, בלא רשות.

עוד הם ניצים, נכנס העורר לחנות סמוכה, שם עובדת אימו, נטל סכין, רדף אחר המתלונן ומשהשיגו, דקר אותו בצד השמאלי של מותנו. כתוצאה מהדקירה נפער פצע בגופו של המתלונן ובניתוח שבוצע בו נכרת הטחול.

בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופטת ח' סלוטקי) מצא כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה המיוחסת לעורר, וכי קמה עילה למעצרו. משלא מצא חלופה ראויה למעצר, נעתר בית המשפט קמא לבקשת המדינה והורה על מעצרו עד תום משפטו.

על החלטה זו מערער העורר. הוא מסביר כי המתלונן, יחד עם אחרים, הטרידו אותו, גם יום קודם לביצוע העבירה המיוחסת לו, בעת שדרשו ממנו כספים. לדבריו, ביום המקרה, הוא נטל סכין על-מנת להפחידם, וכאשר התקרב אליו המתלונן כשפח אשפה בידו, הושיט את ידו כדי למנוע פגיעה מן הפח. בעת הושטת היד, כך טען, ננעצה הסכין בגוף המתלונן. היום הוא חוזר ומעלה את הצורך להמיר את המעצר בחלופה אחרת. הוא מציע לשהות בבית הוריו עד לתום המשפט.

2.העבירה שביצע העורר, על-פי המיוחס לו בכתב האישום, היא עבירה חמורה. גם על-פי גרסתו שלו דל תוקפה של הטענה כי גרם לפציעתו של המתלונן בעת שבא להגן על עצמו. בכל אחת מההזדמנויות בהן הטרידו אותו מרעיו לא ראה העורר לנכון לפנות לעזרת המשטרה. ביום המקרה עצמו, תחת להתרחק מהמתלונן, בחר להיכנס לחנות הוריו, ליטול משם סכין, ולצאת עמה כדי להמשיך בעימות עם המתלונן. הפגיעה שפגע במתלונן היתה קשה ותוצאותיה חמורות. לעורר הרשעה קודמת בעבירה של סחר בסמים מסוכנים והוא נידון, ללא הרשעה, לביצוע עבודות לתועלת הציבור בשל עבירה של תקיפה.

שירות המבחן למבוגרים, שנתבקש לחוות-דעתו אודות העורר, התרשם כי הוא מעורב בעולם הפשע וכי הפנים את כללי ההתנהגות העבריינית. דפוסי ההתנהגות התוקפנית שלו עלולים לשוב ולבוא לכלל ביטוי, כך העריך שירות המבחן, כל עוד לא מפנים העורר את השלילה שבאורחות חייו.

לפיכך נמנע שירות המבחן מלהמליץ על חלופה למעצר. בפועל, גם העורר לא מציע היום חלופה ראויה למעצר, בשל שהוא מסרב להתרחק מעיר מגוריו. כיוון שכך, אין מנוס מאשר לדחות את הערר. עם זאת, יוכל העורר לשוב ולפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיון חוזר בעניינו אם יציע חלופה מתאימה למעצרו.

ראוי להניח כי המשפט יסתיים בפרק זמן קצר יחסית בהתחשב בנסיבות המקרה ולאור מספרם המועט יחסית של עדי התביעה.

הערר נדחה.