בש"פ 1535/11 מדינת ישראל נ. מועד דבור

בתאריך 16.5.10 הוזעק המשיב על ידי אחיו, דיאב דבור, לאחר שהותקף על ידי אחד מבני משפחת זיוד. לאחר זמן קצר הגיע המשיב לזירה כשהוא נושא עמו אקדח, וכאשר ראה אחדים מבני משפחת זיוד יושבים ליד אחד הבתים, הוא פתח לעברם באש. כתוצאה מכך נפצע אחמד זיוד פצעים קשים, הוא הובהל לבית חולים שם אושפז במחלקה לטיפול נמרץ, ובהמשך הועבר לשיקום. בגין כל אלה יוחסו למשיב עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, נשיאה והובלה של נשק שלא כדין ויריות באזור מגורים.

כתב האישום הוגש ביום 14.6.10, ובמשך כל התקופה שחלפה מאז נתון המשיב במעצר. עתה, כאשר עומדת להסתיים התקופה אותה קצב המחוקק לסיום ההליכים בסעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי, (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996, עותרת המדינה להאריך את המעצר מכח סעיף 62 לחוק.

המעשים המיוחסים למשיב, ככל שיוכחו, מצביעים על סכנה מוחשית הנשקפת ממנו. למרבה הדאבה, התופעה של אנשים העושים דין לעצמם תוך שימוש באלימות, שוב אינה נדירה במקומותינו. גם השימוש בנשק חם ל"יישוב" סכסוכים של מה בכך אינה חדשה, ואת מחירה שילמו רבים בחייהם. בנסיבות אלו נכון להורות על מעצרו של נאשם גם קודם שהורשע בדינו, ועל הערכאה הדנה בענין לעשות הכל כדי להביא משפט מסוג זה במהרה לסיומו. כך נהג בית המשפט המחוזי בנצרת בפניו מתברר עניינו של המשיב, כאשר קיים מספר ישיבות ושמע מספר לא מבוטל של עדים. אכן, ספק בעיני אם המשפט יסתיים בתקופה המעצר המבוקשת, ועל כן מתבקשת הערכאה הדיונית לקבוע, ככל שיומנה יאפשר זאת, מועדי דיון נוספים.

נוכח האמור אני מחליט להאריך את מעצרו של המשיב ב-90 ימים, החל מיום 14.3.11 או עד למתן פסק-הדין בת.פ. 24038-06-10 של בית המשפט המחוזי בנצרת, הכל לפי המוקדם.