החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 1556/11 מדינת ישראל נ. פלוני

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר עד תום הליכים בעבירות מין בקטינהבקשה להארכת מעצר עד תום הליכים בבית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון הורה על הארכת מעצרו של נאשם בעבירות מין רבות בקטינה ב-90 ימים, נוכח הסכנה הנשקפת למתלוננת וקשיי השליטה בדחפים, אף שקצב ההליכים אטי. נקבע כי על בית המשפט המחוזי לקבוע מועדי דיון קרובים, וכי הנאשם רשאי לעתור לעיון חוזר אם לא ייקבעו.

העובדות

המשיב עומד לדין באשמת ביצוע עבירות מין רבות בקטינה, שמעשיו בוצעו בין אוגוסט 2007 לתחילת 2009 ולעתים בליווי אלימות ואיומים. כתב האישום הוגש בספטמבר 2009 והמשיב נתון במעצר מאז. ההליכים התעכבו בשל דחיות מטעם ההגנה והתחמקות המתלוננת מהעדות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו בעבירות מין בקטינה נוכח קצב ניהול ההליכים?

הלכות

  1. 1

    מקום שמדובר במעשים שככל שיוכחו משקפים סכנה ממשית למתלוננת ובנאשם יכולת נמוכה לשלוט בדחפיו, אין מנוס מהארכת המעצר למרות קצב ההליכים האטי

    ״מדובר במעשים שככל שיוכחו יחייבו את המסקנה כי מהמשיב נשקפת סכנה של ממש״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    על בית המשפט המחוזי לקבוע מועדי דיון נוספים וקרובים, ובמקרה של אי אפשרות כזו רשאי הנאשם לעתור לעיון חוזר

    ״על בית המשפט המחוזי לקבוע מועדי דיון נוספים וקרובים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • עבירות מין
  • קטינה
  • עיון חוזר
  • מועדי דיון

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

1556/11

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

פלוני

בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק

סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה:

כ"ה באדר א'

התשע"א (1.3.2011)

בשם המבקשת:

עו"ד מרב עמר כהן

בשם המשיב:

עו"ד שמואל פלישמן

החלטה

המשיב עומד לדין באשמת ביצוען של עבירות מין רבות בקטינה ילידת חודש נובמבר 1992. את מעשיו, שלעתים היו מלווים באלימות קשה ואיומים, ביצע המשיב החל מחודש אוגוסט 2007 והם נמשכו עד לתחילת שנת 2009.

כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי בחודש ספטמבר 2009, ומאחר והמשיב נתון מאז במעצר, נעתר בית משפט זה בחודש יוני 2010 לבקשת המדינה והאריך את מעצרו ב-90 ימים, והוא שב ועשה זאת בחודשים ספטמבר ודצמבר 2010. עתה מבקשת המדינה, בפעם הרביעית, להאריך את מעצרו של המשיב.

ההליכים בעניינו של המשיב מתנהלים בעצלתיים, ולכך תרמו שניים – דחיות שנתבקשו על ידי ההגנה, והתחמקותה של המתלוננת מלהעיד. רק לאחרונה נשמעה עדותה בחקירה ראשית, אולם היא לא התייצבה למועד בו היתה אמורה ההגנה לסיים את חקירתה הנגדית, ועל כן הוחלט להוציא נגדה צו הבאה. אכן, קצב זה שבו מתנהלים ההליכים הוא אטי, וספק בעיני אם ההליכים יסתיימו בתקופת המעצר המתבקשת נוכח הרשימה הארוכה של עדי תביעה שטרם נשמעו. מאידך, מדובר במעשים שככל שיוכחו יחייבו את המסקנה כי מהמשיב נשקפת סכנה של ממש, למצער, למתלוננת, ולכך חשיבות כפולה ומכופלת נוכח ההערכה כי המשיב הינו בעל יכולת נמוכה לשלוט בדחפיו.

בנסיבות אלו שוב אין מנוס מהארכת מעצרו של המשיב, אולם על בית המשפט המחוזי לקבוע מועדי דיון נוספים וקרובים. ככל שהדבר לא יתאפשר, יהיה רשאי המשיב לעתור לקיומו של עיון חוזר בשאלת מעצרו, ולהציג לבית המשפט חלופות ראויות.

מעצרו של המשיב מוארך אפוא ב-90 ימים, החל מיום 4.3.2011 או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 1063/09, הכל לפי המוקדם.

ניתנה היום, כ"ה באדר א' התשע"א (1.3.2011).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1מקום שמדובר במעשים שככל שיוכחו משקפים סכנה ממשית למתלוננת ובנאשם יכולת נמוכה לשלוט בדחפיו, אין מנוס מהארכת המעצר למרות קצב ההליכים האטי
  2. 2על בית המשפט המחוזי לקבוע מועדי דיון נוספים וקרובים, ובמקרה של אי אפשרות כזו רשאי הנאשם לעתור לעיון חוזר