בש"פ 1575/00 פרחת חליל עלאונה נ. מדינת ישראל

1.העורר הורשע על פי הודאתו בבית משפט השלום בתל-אביב בעבירה של כניסה שלא כדין לישראל בניגוד להוראת סעיף 12(א) לחוק הכניסה לישראל התשי"ג1952-.

בית משפט השלום גזר על העורר מאסר לתקופה של 8 חודשים מהם 3 חודשים לריצוי בפועל והפעיל עונש של מאסר מותנה שנגזר עליו בגין עבירה קודמת. הערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי מופנה כנגד חומרת העונש. בד בבד עם הגשת הערעור פנה העורר לבית המשפט המחוזי וביקש כי ביצוע עונשו יעוכב. בית המשפט, בהביאו בחשבון את העובדה שתקופת המאסר שנגזרה על העורר קצרה, הורה לדחות את ריצוי העונש עד למתן החלטה בערעור ובלבד שתומצא ערבות עצמית וערבות צד ג' על סך 25,000 ש"ח ויופקד סכום של 10,000 ש"ח במזומן להבטחת התייצבותו לדין. למחרת היום פנה העורר שנית לבית המשפט המחוזי וביקש לגרוע מסכום ההפקדה. בית המשפט נעתר לו והעמיד את סכום ההפקדה על סך של 8,000 ש"ח. היום הוא מבקש להפחית עוד מן הפקדון ומסביר כי התשלום קשה עליו.

אין להיעתר לבקשה. בצדק מציין נציג המדינה כי פקדון בסכום קטן מזה שנקבע יחטיא את המטרה שלשמה נקבע. בית המשפט המחוזי הביא בחשבון את כל שראוי היה לשקול ובכלל זה את מידת העונש שנגזר על העורר, את עברו הפלילי ואת טענותיו בדבר האמצעים העומדים לרשותו. לא מצאתי עילה להתערב בהחלטתו.

הערר נדחה.