בש"פ 1611-24 בש"פ 1611-24

לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת (השופטת א' לינדנשטראוס) ב-מ"ת 34230-04-23 מיום 8.2.2024, במסגרתה נדחתה בקשת העורר ליציאה לעבודה.

כעולה מטיעוני באי-כוח הצדדים בפניי, ביום 20.12.2023, העורר הודה בעובדות כתב אישום מתוקן והורשע בביצוע עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 333 ו-335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); והחזקת סכין שלא כדין לפי סעיף 186(א) לחוק.

המשך הדיון בעניינו נדחה לקבלת תסקיר ושמיעת טיעוני באי-כוח הצדדים לעונש ליום 21.3.2024.

לא מצאתי טעם רב בערר ואני סבור כי יש לדחותו.

בית המשפט המחוזי בהחלטה מיום 8.2.2024 נעתר לבקשת העורר להסיר את האיזוק האלקטרוני בו היה נתון, וקבע כי ישהה במעצר בית מלא בתנאים שנקבעו בהחלטה בעניינו מיום 23.5.2023 (למעט האיזוק). בקשתו של העורר ליציאה לעבודה, נדחתה.

בהחלטה זו, בית המשפט המחוזי מצא את דרך הביניים הנכונה והראויה בנסיבות העניין, כמענה לנימוקי העיון החוזר שפורטו בפניו ואשר עליהם שב בא-כוח העורר בדיון בפניי.

אשר על כן, הערר נדחה.