בש"פ 1617/01 דניאל רוזינשוילי נ. מדינת ישראל

1.על העוררים ועל שלושה נאשמים אחרים (להלן - "הנאשמים האחרים") הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי בחיפה שבו יוחסו לעורר מס' 1 (להלן - "דניאל") ולעורר מס' 2 (להלן - "אברהם") עבירות של סחר בסם מסוכן, בשתי הזדמנויות שונות. לדניאל מיוחס שהביא לביתו של אחד הנאשמים האחרים 200 כדורים של סם מסוכן מסוג אקסטזי, שאותם מסר לסוכן משטרתי סמוי, אחרי שספרו אותם; כמו כן היה אמור להעביר לשמושם של שניים מן הנאשמים האחרים כמות קטנה של סם מסוכן מסוג הרואין. לאברהם מיוחס שמסר לסוכן משטרתי סמוי 340 כדורים של סם מסוכן מסוג אקסטזי, אחרי שספרו אותם, וכן השתמש יחד עם אחד הנאשמים האחרים בסם מסוכן מסוג הרואין. בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד סגן הנשיא השופט ד"ר ד' ביין), בהחלטתו מיום 11.1.01, ציווה לעצור את העוררים עד תום ההליכים. בשולי החלטתו וכן בהחלטה נוספת מיום 18.1.01, סבר שיש מקום לשקול את שחרורו של אברהם, אם תוצע חלופה מתאימה.

בא כוחם של העוררים ערר על דחיית חלופת המעצר שהציע לגבי אברהם וכן ערר על ההחלטה לעצור את דניאל.

2.כפי שהתברר בדיון לפני מוצעות עתה לגבי אברהם חלופות מעצר שלא הובאו בשעתן לפני בית המשפט המחוזי, כמו התחייבות שישהה במקום ישוב מרוחק מנהריה, עיר מגוריו. עם זאת ציין שאין באפשרותו להציע אדם שיפקח עליו במשך 24 שעות; תחת זאת מסכים הוא לתנאים אחרים, כמו התייצבויות יומיות במשטרה.

עניינים אלה - שלא נבדקו בבית המשפט המחוזי - יש לברר שם ולפיכך יש לדחות את עררו של אברהם.

בא כוחם של העוררים טען, תוך דיון מפורט ונרחב בראיות, כי אין ראיות לכאורה להוכחת האשמות המיוחסות לעוררים; ובעיקר עמד על כך לגבי דניאל. את טענותיו מיקד בליקויים בהקלטות ובתמלילים של השיחות עם הסוכן הסמוי, בפגמים בזיהוי קולות, בליקויים ובחסרים שונים במעקבים ובתצפיות על הבית שבו נעשו המעשים, וכן בראיות נוספות - כמו פלטי שיחות טלפון - שכולם מעידים על כך שאין לסמוך על עדותו המפלילה של הסוכן הסמוי. לא מצאתי מקום לדרוש ולחקור בכל פרטיהן של טענות אלה, מן הטעם ששעתן תגיע כאשר יבוא בית המשפט המחוזי להכריע בדין. בשלב זה נראה לי שדי בעדותו של הסוכן הסמוי כדי לשמש ראיה לכאורה להוכחת האשמות המיוחסות לעוררים.

3. הערר נדחה.