בש"פ 163/13 פלוני נ' מדינת ישראל

1.

מונח לפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בלוד בגדרה אושרה החלטת הממונה על חקירה בדבר מניעת מפגש בין העורר לבין בא-כוחו. ברקע – מעצרו של העורר כחשוד בחברות בהתאגדות בלתי חוקית וקשירת קשר לביצוע פשע מתחילת חודש ינואר. מעצרו הוארך עד לאמצע השבוע הבא, ואיסור המפגש – הוא במוקד הערר – הוארך עד ליום 10.1.2013.

הסנגורית, עורכת דין מ' עורקבי, הדגישה את עוצמת זכות ההיוועצות עם עורך דין; כי מרשה עלול להודות, בשל אישיותו הרגישה, בעבירות שלא ביצע; ושיש לבחון את החריגים הרלוונטיים על פי דין בהתאם לאמת המידה של "ודאות קרובה". עוד הציעה הסנגורית פתרון מידתי בכך שתהא מוכנה לקבל כל הגבלה במפגש בינה לבין העורר, היה ובית המשפט יקבל את הערר. מנגד, הסכים התובע כי ההנחה היא שזכות ההיוועצות עם עורך דין הינה חשובה, אולם הסתייג מהטיעון לפיו המבחן הוא "ודאות קרובה", תוך הדגשה כי מבחן זה לא נקבע בפסיקה. לגופו של מקרה, דעתו של התובע היא כי איסור המפגש עונה על החריגים בחוק המצדיקים מניעת מפגש.

2.

זכות ההיוועצות עם עורך דין המוקנית לחשוד זכתה להכרה מוגברת בפסיקה בשנים האחרונות. זכות זו אינה אבסולוטית, אך כדי להגבילה נדרש עיגון בדין. עוד יצויין כי מפגש שכזה בענייננו נאסר החל מיום 1.1.2013, וככל שהתקופה נמשכת גובר הנטל על התביעה להצדיק את מניעת המפגש.

סעיף 35 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, כותרתו – פגישה עם עו"ד בעבירות ביטחון. ישנם שלושה תנאים חלופיים שבהתקיים אחד מהם מאפשרים לגוף החוקר למנוע פגישת העצור החשוד בעבירת ביטחון עם עורך דינו. הראשון – "הפגישה עלולה לשבש מעצרם של חשודים אחרים". השני – "הפגישה עלולה להפריע לגילוי ראיה או תפישתה, או לשבש את החקירה בכל דרך אחרת". השלישי – "מניעת הפגישה דרושה כדי לסכל עבירה או כדי לשמור על חיי אדם".

לאחר שמיעת הצדדים, התקיים בפני דיון במעמד צד אחד בנוכחות בא כוח המדינה וגורמים נוספים. עיינתי היטב בחומר ומתברר כי זהו מקרה בו שני התנאים הראשונים חלים בצורה ברורה ומובהקת. אומר כי התשתית העובדתית לכאורה מייתרת את הצורך

בקביעת עמדה פסקנית באשר לנטל הראייתי החל על התביעה באורח כללי בסוגיה. במקרנו, מניעת המפגש באופן מלא חיונית לשם איון החששות המתקיימים בשתי החלופות הראשונות.

3.

הערר נדחה.