החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 1647/21 מדינת ישראל נ. ויאם חסן

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר עד תום ההליכיםבקשה חמישית להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, בעניינו של נאשם ברצח

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

התקבלה בקשה חמישית להארכת מעצרו של נאשם ברצח ב-90 יום או עד מתן פסק דין, לפי המוקדם. בית המשפט קבע כי בעוצמת המסוכנות והיות חלק מהדחיות תלוי בהגנה, קצב המשפט אינו מצדיק שחרור. הודגש כי על בית המשפט המחוזי להמשיך ולקבוע מועדי דיון נוספים.

העובדות

לנאשם מיוחסת עבירת רצח בגין דקירת המנוח שלוש דקירות בסכין בקטטה שהתפתחה בפגישה לאחר סכסוך ביניהם. כתב האישום הוגש באוגוסט 2019 ועד כה התקיימו שבעה דיוני הוכחות. חלק מהדחיות נבעו מבקשות הסניגור, ממגפת הקורונה ומהעברה מאוחרת של חומר חקירה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של הנאשם בעבירת רצח ב-90 ימים נוספים לאור קצב התקדמות המשפט ומסוכנותו

הלכות

  1. 1

    קצב ניהול המשפט, אף שאינו מיטבי, נסוג בפני שיקול המסוכנות הנשקפת מנאשם בעבירת רצח, בייחוד כשחלק מהדחיות נובע מבקשות הסניגור.

    ״קצב המשפט, על אף שאינו מיטבי, עודנו נסוג בפני שיקול המסוכנות הנשקפת מן העורר.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • סעיף 62
  • חוק המעצרים
  • רצח
  • מסוכנות
  • כתב האישום
  • דיוני הוכחות
  • חומר חקירה
  • מגיפת הקורונה
  • חזקת החפות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ 1647/21

לפני:

כבוד השופט נ' הנדל

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

ויאם חסן

תאריך הישיבה:

בשם המבקשת:

בקשה חמישית להארכת מעצר בתשעים ימים או עד למתן החלטה בבית

המשפט המחוזי בחיפה בתפ"ח

58811-06-19, לפי המוקדם.

ח' בניסן התשפ"א (21.03.21)

עו"ד בת שבע אבגז

בשם המשיב:

עו"ד פלאח באסל

החלטה

1.

מונחת לפני בקשה חמישית להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים למשך 90 יום או עד למתן החלטה בתפ"ח 58811-06-19 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי התאריך המוקדם ביניהם. כתב האישום שהוכח לכאורה מייחס למשיב עבירת רצח.

לפי המתואר בכתב האישום, במהלך חודש מרץ 2019 התגלע סכסוך בין המשיב לבין המנוח. במאי 2019, לאחר ויכוח טלפוני בין המשיב למנוח, סוכם כי יפגשו. לצורך הפגישה, המשיב הצטייד בשתי אלות ובסכין. למקום המפגש הגיע מלווה בארבעת אחיו. למנוח גם כן התלווה אח אחד, ובהמשך הגיעו גם אביו של המנוח ואח נוסף. במקום המפגש התפתחה קטטה והמעורבים תקפו זה את זה, תוך שימוש באלות. במהלך הקטטה, המשיב שלף את הסכין שהייתה ברשותו ודקר את המנוח 3 דקירות. דקירות אלה הביאו למותו.

2.

בבסיס הבקשה לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, ניצבים שני כללים יסודיים. האחד, עניינו בבחינת קצב התקדמות המשפט והשני במסוכנותו לכאורה של הנאשם. הכלל הראשון עוסק בזכויותיו של נאשם שמחוזק במעצר

לפני שהורשע בדין, למרות שעומדת לו חזקת החפות. הכלל השני מתמקד באינטרס הציבורי בשמירה על שלום הציבור מפני פגיעה היה והנאשם יהא משוחרר בזמן שמשפטו מתנהל.

בענייננו, עילת המעצר היא המסוכנות הנשקפת מהמשיב, המתאפיינת בעוצמה גבוהה הואיל ועסקינן בעבירת רצח. אשר לקצב התקדמות המשפט, העניין מורכב יותר. כתב האישום הוגש באוגוסט 2019. עד כה התקיימו שבע דיוני הוכחות. ברם, עולה מהחומר כי דחיות שונות ניתנו עקב בקשות הסניגור. אף מגיפת הקורונה האטה את קצב המשפט. עוד הוזכר כי התביעה העבירה חומר חקירה רק לאחרונה לאחר שהתברר כי לא כל החומר שהיה מצוי בידה הועבר. בדיון בפני, הסניגור ציין לא רק את ההשתלשלות הדיונית של התיק מאז הוגש כתב האישום, אלא גם את מה שצופן לו העתיד. על פי קו זה, ישנם עדים רבים שטרם העידו והמשפט עשוי להיערך זמן רב עד לסיומו.

3.

טענות אלו של הסניגור רלוונטיות. אולם, באיזון הכולל, עולה כי הכף נוטה לטובת קבלת עמדת המדינה. ניכר כי בית המשפט המחוזי עשה ועושה מאמץ רב להוסיף מועדי דיון נוספים. קצב המשפט, על אף שאינו מיטבי, עודנו נסוג בפני שיקול המסוכנות הנשקפת מן העורר. אף הסיבה לדחיות מועדי הדיון בעניינו רובצת באופן חלקי על כתבי המשיב ומהווה שיקול נגד דחיית .

עם זאת, יודגש כי טוב יעשה בית המשפט המחוזי לו ימשיך לקבוע מועדי דיון נוספים. מבירור שערכתי עם ב"כ המדינה עולה כי כל חומר החקירה מצוי כעת בידי הסניגור.

4.

סוף דבר, הנני מקבל את הבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב למשך 90 יום מתאריך 18.3.2021 או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם.

ניתנה

היום, ט' בניסן התשפ"א (22.3.2021).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1קצב ניהול המשפט, אף שאינו מיטבי, נסוג בפני שיקול המסוכנות הנשקפת מנאשם בעבירת רצח, בייחוד כשחלק מהדחיות נובע מבקשות הסניגור.