החלטהעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 165/03 אבי אוחנה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · תנאים מגבילים במעצר עד תום ההליכיםערר על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר תנאים מגבילים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העורר, שהואשם בתקיפת מאבטח בעיריית שדרות ובאיומים, ערר על תנאים מגבילים שאסרו עליו להיכנס לעירייה וליצור קשר עם עובדיה. בית המשפט המחוזי כבר צמצם את התנאי, ולכן נדחה הערר. נקבע כי ניתן לבחון מחדש את נחיצות התנאי בבקשה לעיון מחדש בבית משפט השלום.

העובדות

העורר מואשם בעבירות של תקיפת עובד ציבור ואיומים כלפי מאבטח בכניסה לעיריית שדרות. הוא שוחרר בתנאים מגבילים האוסרים עליו להיכנס לעיריית שדרות וליצור קשר עם עובדיה. בערר לבית המשפט המחוזי צומצם התנאי והותרה יצירת קשר טלפוני עם העובדים, למעט המאבטח המתלונן.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערב בתנאי מגביל האוסר על העורר להיכנס לעיריית שדרות וליצור קשר עם עובדיה

הלכות

  1. 1

    טענות העורר בדבר התנאי המגביל כבר נדונו בערר הקודם, והתנאי צומצם; לכן אין מקום לקבל את הערר.

    ״אינני רואה מקום לקבלת הערר. טענות העורר נדונו בערר שהגיש לבית-המשפט המחוזי, וכאמור התנאי המגביל צומצם.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    ניתן לבחון מחדש את נחיצות התנאי המגביל בבקשה לעיון מחדש בבית משפט השלום, ככל שהעורר יקיים את התנאי.

    ״נראה כי אם העורר יקיים את התנאי המגביל, ניתן יהיה לשוב ולבחון את נחיצותו של תנאי זה בבקשה שיגיש העורר לעיון מחדש בבית-משפט השלום באשקלון.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערר
  • תנאים מגבילים
  • תקיפת עובד ציבור
  • איומים
  • עיריית שדרות
  • עיון מחדש

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ 165/03

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

העורר:

אבי אוחנה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי

בבאר-שבע מיום 31.12.02 בב"ש 23181/02 שניתנה על-ידי כבוד השופטת ר'

יפה-כ"ץ

תאריך הישיבה: י"א בשבט

תשס"ג (14.1.03)

בשם העורר: בעצמו

בשם המשיבה: עו"ד יהושע

למברג

החלטה

העורר מואשם בבית-משפט השלום באשקלון בעבירות של תקיפת עובד ציבור ואיומים, שבוצעו על-פי הנטען, כלפי מאבטח בכניסה לעיריית שדרות. הוא שוחרר בתנאים מגבילים, בגדרם נאסרה עליו כניסה לעיריית שדרות ויצירת קשר עם מי מעובדי העירייה.

בערר לבית-המשפט המחוזי צומצם היקף תנאי זה ולעורר ניתנה רשות ליצור קשר טלפוני עם עובדי העירייה, שלא יהא בו כדי הטרדתם, להוציא כמובן קשר טלפוני עם המאבטח המתלונן. כמו-כן נקבע, כי אם יהא זקוק העורר להגיע לעירייה לצורך טיפול בענייניו, יהיה עליו להגיש בקשה על-כך לבית-משפט השלום.

מכאן הערר שבפניי, בגדרו טען העורר לעצמו כל אשר ניתן היה לטעון, והסביר את הפגיעה החמורה שבתנאי האוסר עליו להיכנס לעיריית שדרות.

אינני רואה מקום לקבלת הערר. טענות העורר נדונו בערר שהגיש לבית-המשפט המחוזי, וכאמור התנאי המגביל צומצם. עם זאת, נראה כי אם העורר יקיים את התנאי המגביל, ניתן יהיה לשוב ולבחון את נחיצותו של תנאי זה בבקשה שיגיש העורר לעיון מחדש בבית-משפט השלום באשקלון.

ניתנה היום, י"א בשבט תשס"ג

(14.1.03).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בבש 23181/02

הלכות

  1. 1טענות העורר בדבר התנאי המגביל כבר נדונו בערר הקודם, והתנאי צומצם; לכן אין מקום לקבל את הערר.
  2. 2ניתן לבחון מחדש את נחיצות התנאי המגביל בבקשה לעיון מחדש בבית משפט השלום, ככל שהעורר יקיים את התנאי.