בש"פ 1652/21 פלוני נ. מדינת ישראל

1.מונחת לפני בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (15991-03-21, כב' השופטת ע' כהן , 8.3.2021), בגדרה התקבל ערר המשיבה, ותחת שחרורו של המבקש לחלופת מעצר הוארך מעצרו עד לתאריך 11.3.2021 בשעה 10:00.

עסקינן במבקש בן 60, שחשוד בביצוע עבירות של מעשה מגונה בקטינות שטרם מלאו להן 14 שנים. מהחלטת בית המשפט המחוזי עולה התמונה הבאה: יש תשתית ראייתית כנדרש; נכון לבחון את השלכת חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות לכאורה – כעשרים שנים – על המסוכנות ועל חלופת המעצר שהוצעה, לנוכח קרבת החלופה למתלוננות; הוזמן תסקיר לבחינת החלופה. ברקע – הצהרת תובע כי יוגש כתב אישום ולצידו בקשת מעצר עד לתום ההליכים.

2.במרכז ההחלטה עומדת הזמנת תסקיר לבחינת חלופת המעצר. הסנגור מדגיש בעיקר את חלוף הזמן הרב ממועד ביצוע העבירות ואת עמדת מותב אחר בבית המשפט המחוזי, שדן בגלגול קודם בתיק ביחס למעצר לצורכי חקירה, לפיה חלה התפתחות מסוימת בסוגיית המסוכנות, שאינה מצדיקה את המשך מעצרו של המבקש "כאשר קיימת חלופת מעצר הולמת".

3.דין הבקשה להידחות. אכן, יש משקל לחלוף הזמן, אך ההחלטה הראשונה של בית המשפט המחוזי אינה כובלת את ידיו של בית המשפט במסגרת ההחלטה השנייה – לכאן או לכאן. אין להעניק רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי, שמצא לנכון להזמין תסקיר של שירות המבחן. צוין כי מטרת התסקיר היא גם לבחון את חלופת המעצר שהוצגה על ידי הסנגור לפני בית המשפט המחוזי, במסגרת החלטתו אם להורות על שחרור המבקש לחלופה אם לאו. הכלי של תסקיר שירות המבחן עשוי לסייע לבית המשפט בהכרעתו. ברי כי אין בהחלטת בית המשפט משום הבעת עמדה, מעבר לצורך בהזמנת תסקיר בטרם תינתן החלטה.

4. הבקשה נדחית.