בש"פ 1663/01 דוד קלימי נ. מדינת ישראל

המבקש הגיש בקשה ליתן לו הארכת מועד להגשת רשות ערעור פלילי, על פסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בשבתו כבית משפט של ערעור.

הבקשה נדחתה על ידי כב' הרשמת מאק קלמנוביץ מיום 10.10.00.

עתה פנה המבקש בבקשה ליתן לו ארכה להגשת ערעור על החלטת הרשמת. המבקש מציין כי "נגרם לו עוול נורא". הוא מדגיש כי רשיון הנהיגה שלו נשלל למשך 6 שנים, והוא מוצא עצמו חסר תעסוקה, כאשר הכשרתו היחידה היא נהיגה.

טעמיו של המבקש אינם יכולים להצדיק מתן ארכה להגשת הערעור. הטעמים רלוונטיים, אולי, לעצם הבקשה ליתן רשות ערעור על פסק הדין. ברם, בקשה זו כבר נדחתה. לעומת זאת, אין הטעמים מבהירים מדוע השתהה המבקש בבדיקת ענייניו וזכויותיו, לאחר שכבר לקה עקב שיהוי כזה.

שקלתי אם אין מקום להיעתר לבקשה נוכח גילו של המבקש ועובדת היותו בלתי מיוצג. אולם, טעמים אלה, יכולים להצדיק התחשבות מיוחדת כאשר מתגלה טעם כלשהו לאיחור. זה לא המצב כאן, ותחושת העוול, היא עצמה, אינה יכולה להזין חריגה שיטתית מכללי הדיון.

הבקשה נדחית.