החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 1684/00 מדינת ישראל נ. בנימין בוצרוב

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר עד תום ההליכים לאחר הרשעה בדין וטרם גזר דיןבקשה להארכת מעצר עד תום ההליכים שהגישה המדינה לבית המשפט העליון (בקשה רביעית)

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון נעתר לבקשת המדינה והורה על הארכת מעצרו של המשיב, שהורשע באינוס, במעשי סדום ובמעשה מגונה, בשישים ימים נוספים או עד מתן גזר הדין, לפי המוקדם. ההחלטה התבססה על כך שהמשיב נמצא לפני גזר דין והמשך הדיון נקבע לאחר הגשת תסקיר שירות המבחן.

העובדות

המשיב עומד לדין בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בעבירות של אינוס, מעשי סדום ומעשים מגונים, שנעברו לטענה כלפי בת משפחה קטינה. ביום 16.1.2000 הורשע בדינו בעבירות אלו והוגשה תסקיר שירות המבחן, והמשך הדיון נקבע ליום 19.3.2000. המשיב נמצא במעצר מאז הגשת כתב האישום.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של המשיב בשישים ימים נוספים לאחר הרשעתו בדין וטרם מתן גזר הדין?

הלכות

  1. 1

    משהגיע ההליך לשלב שלאחר הכרעת הדין וגזר הדין עומד בפתח, מוצדקת הארכת המעצר לתקופה קצובה עד מתן גזר הדין או למועד נקוב, המוקדם מביניהם

    ״משהגענו עד הלום וגזר-הדין עומד בפתח, אני נעתר לבקשת המדינה ואני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בשישים ימים נוספים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • אינוס
  • מעשה סדום
  • מעשה מגונה
  • גזר דין
  • תסקיר שירות המבחן

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"פ

1684/00

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

המ

בקשת:

מדינת ישראל

נגד

המשיב

:

בנימין בוצרוב

תאריך

הישיבה: א' באדר ב' התש"ס (8.3.2000)

בשם

המבקשת: עו"ד אלון אינפלד

בשם

המשיב: עו"ד יונתן ריי גולדברג

בקשה

להארכת מעצר רביעית מעבר לתשעה חודשים

לפי

סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות

אכיפה

- מעצרים), תשנ"ו1996- בת"פ 950/98

בבית-המשפט

המחוזי בבאר-שבע

החלטה

המשיב עומד לדין לפני בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעבירות של אינוס, מעשי סדום ומעשים מגונים. עם הגשת כתב-האישום הורה בית-משפט קמא על מעצרו עד תום ההליכים, ולאחר עבור תשעה חודשים והמשיב במעצר, הורו שופטי בית-המשפט העליון, שלוש פעמים, להאריך את מעצרו - שתי פעמים בתשעים ימים ופעם אחת בשישים ימים. זו הפעם הבקשה שלפניי - הבקשה הרביעית - היא להאריך את מעצרו בשישים ימים.

מסתבר כי ביום 16.1.2000 הכריע בית-משפט קמא בדינו של המשיב, בהרשיעו אותו בעבירה של אינוס, בעבירה של מעשה מגונה ובשתי עבירות של מעשה סדום. בית-המשפט הורה על הגשת תסקיר שירות המבחן, והמשך הדיון נקבע ליום 16.2.2000. קצינת המבחן למבוגרים ביקשה ארכה נוספת של חודש ימים להגשת תסקיר השירות, ועתה קבוע המשך הדיון ליום 19.3.2000, דהיינו, בעוד אחד-עשר ימים.

לרקע כל אלה מבקשת המדינה כי אורה על הארכת המעצר בשישים ימים נוספים.

פרשת העבירות שעבר המערער הינה פרשה קשה, וכדי כך קשה היא עד שבאחד מן הגלגולים כתבתי בהחלטה כי: "כתב האישום עניינו במעשים קשים אשר העורר עשה, כנטען, בבת אשתו (שהעורר היה אביה החורג) בהיותה בת עשר ועד היותה בת ארבע-עשרה. אוותר על תיאור המעשים ואספק עצמי בשם העבירות". לא בכדי וויתרתי על תיאור המעשים, והמבין יבין.

משהגענו עד הלום וגזר-הדין עומד בפתח, אני נעתר לבקשת המדינה ואני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בשישים ימים נוספים, החל ביום 11.3.2000, או עד למועד מתן גזר-הדין בת"פ 950/98 (מחוזי, באר-שבע), לפי המוקדם.

היום, א' באדר ב' התש"ס (8.3.2000).

ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

00016840. G01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1משהגיע ההליך לשלב שלאחר הכרעת הדין וגזר הדין עומד בפתח, מוצדקת הארכת המעצר לתקופה קצובה עד מתן גזר הדין או למועד נקוב, המוקדם מביניהם