פרטי ההליך
ב
בית-המשפט העליון
בש"פ
1692/02
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
ה
עורר:
עימנואל איסטחרוב
נגד
המשיב
ה:
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 31.12.01 בב"ש 22460/01 (ת"פ
8126/01) שניתנה על-ידי כבוד השופטת ח' סלוטקי
תאריך הישיבה: כ"א
באדר תשס"ב (5.3.02)
בשם העורר: עו"ד
רפי ליטן
בשם המשיבה: עו"ד
ענת חולתא
החלטה
העורר מואשם בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, ביחד עם שני אחרים, בעבירה של סחר בסם מסוכן, החזקת סם שלא לצריכה עצמית וקשירת קשר לביצוע פשע. על-פי כתב-האישום, מכרו העורר ושותפיו לסוכן משטרתי חמישה ק"ג קנאבוס ומאה כדורי אקסטזי.
בית-המשפט המחוזי הורה על מעצרו של העורר ואילו את אחד משותפיו של העורר שחרר בתנאים מגבילים.
בערר שבפניי הסכים בא-כוחו של העורר, עורך-הדין רפי ליטן, כי ראוי היה אכן לעצור את העורר. אלא שטענתו הייתה, כי העורר הופלה לרעה. בהקשר זה ציין עורך-הדין ליטן, כי לשותף ששוחרר עבר פלילי חמור יותר מזה של העורר, והשותף אף מכור לסמים.
טענה זו אינה נראית לי. בית-המשפט המחוזי נימק בהחלטתו מדוע ראה לשחרר את השותף. נימוקים אלו קשורים בחלקו השולי של השותף בפרשה זו, וכן באפשרות לקבוע כתנאי לשחרור השותף ממעצר, הוראה בדבר השתתפות השותף בהליך גמילה במוסד סגור לגמילה. נימוקים אלו ראויים הם ומצדיקים את ההבחנה בין השותף לבין העורר.
הערר נדחה על הסף.
ניתנה היום, כ"א באדר תשס"ב
(5.3.02).
ש
ו פ ט ת