בש"פ 1700/13 עאמר שאקר חאג נ. מדינת ישראל

א.

כנגד המבקשים הוגש כתב אישום, המייחס להם עבירות של התפרצות לדירת מגורים, תקיפה בנסיבות מחמירות, היזק בזדון והעלבת עובד ציבור. כן הוגשה בקשה למעצרם של המבקשים עד תום ההליכים.

ב.

הבקשה הוגשה היום, 5.3.13, והיא מופנית כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט חזק) מיום 3.3.13 בעמ"ת 55850-02-13, בגדרה נדחה ערר שהגישו המבקשים על החלטות בית משפט השלום בבאר שבע (השופט בן טולילה) מיום 14.2.13 ומיום 26.2.13 במ"ת 3163-02-13 ובמ"ת 23281-02-13. בהחלטות אלה נקבע, כי עד לדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים ישהו המשיבים במעצר בית , וכן נקבעו תנאים מגבילים נוספים. בהחלטתו מיום 26.2.13 קבע בית משפט השלום, כי הדיון לגוף הבקשה למעצר עד תום ההליכים יתקיים ביום 6.3.13 .

ג.

ערר שהגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי נדחה בהחלטה מיום 3.3.13. בהחלטה זו נאמר, כי במועדים בהם ניתנו החלטות בית משפט השלום "לא היו העוררים משוחררים לחלוטין בלא תנאים". עוד נאמר, כי "גם אם יש צדק בטענה כי בהחלטות קודמות בשלב מעצר הימים שוחררו העוררים ללא תנאים, עדיין רשאי היה בימ"ש קמא להורות על החמרה בתנאים, בעת שהבקשה למעצר עד תום ההליכים הוגשה בפניו, ועדיין לא ניתן יהיה לקבוע כאמור כי הותרתם בתנאים מגבילים תוך כך שהם רשאים לצאת לעבודה, וזאת למשך מספר ימים בודדים עד לדיון הנדחה, הינה החלטה בלתי סבירה".

ד.

מכאן הבקשה, שהוגשה היום. בבקשה המפורטת עד מאוד מועלות טענות רבות, בין היתר לעניין הליכי המעצר בעניינם של המבקשים, לעניין ייצוגם בהליכי המעצר, לעניין הראיות בעניינם וכן לעניין סמכותו של בית משפט השלום להורות על שחרורם של המבקשים בתנאים.

ה.

לאחר העיון בבקשה, חוששני כי לא אוכל להיעתר לה. על פני הדברים נדמה, כי הבקשה אינה מעלה שאלה עקרונית החורגת מעניינם של המבקשים, וככזו אינה מצדיקה דיון שלישי. לא פחות מכך חשוב, כי כעולה מהחלטותיהם של בתי המשפט הקודמים, דיון בבקשה למעצרם של המבקשים עד תום ההליכים קבוע למחר (6.3.13). הדעת נותנת, כי החלטה בבקשה זו תתקבל בהקדם. בנסיבות אלה, ונוכח עיתויה של הגשת הבקשה דנא, סבורני כי מתייתר הדיון בבקשה.

ו.

על יסוד האמור, איני נעתר לבקשה. מובן, כי אין בהחלטה זו כדי להביע דעה בשאלת מעצרם של המבקשים עד תום ההליכים, וזו תוכרע בדיון שיתקיים בבית משפט השלום.