בש"פ 1712/02 אבי גולן נ. מדינת ישראל

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף.

המבקש טוען, כי סיבת האיחור שאיחר בהגשת הבקשה שבפניי נעוצה בכך שמחלקת הבלתי מיוצגים בבית המשפט נתנה לו עצה, לפיה סיכויי בקשה לדיון נוסף קלושים, וכי יחוייב בתשלום אגרה ובהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הצד שכנגד למקרה שעתירתו לדיון נוסף תידחה. מצג נטען זה בדבר החובה לשלם אגרה ולהפקדת ערובה אינו תואם סוג זה של הליכים, ויש בו לכאורה כדי להניא בעל דין מנקיטת הליך, באופן אשר עשוי להצדיק מתן ארכה אם בעל דין הסתמך על מצג כאמור, ובשל כך איחר את המועד לנקיטת ההליך.

מצב נטען זה אינו עולה בקנה אחד עם המידע הנמסר על ידי מדור הבלתי מיוצגים של בית המשפט. עם זאת, לעניין זה, עולה מן החומר שבפניי, ובכללו פניה של המבקש לנשיא בית המשפט העליון מיום 20.1.02 (והמשך לה מיום 28.1.02), כי יתכן שנפלה לעניין זה אי הבנה מצד המבקש, אשר סבר כי כזה הוא המצב, ואשר העלה טענה ברוח זו זמן ניכר לפניי הגשת הבקשה שבפניי. במצב זה, החלטתי, לאחר התלבטות, ליהנות את המבקש מן הספק, ולהעתר לבקשתו למתן ארכה. זאת, גם בשים לב לכך שמדובר בהליכים פליליים, בהם עומדת על הפרק הרשעה של המבקש בעבירה של גרימת מוות בהתרשלות.

סוף דבר. הבקשה מתקבלת. המבקש יגיש עתירה לדיון נוסף תוך 10 ימים מקבלת החלטה זו.