בש"פ 1725/08 מאיר שימשילשוילי נ. מדינת ישראל

1.

העורר עומד לדין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. הוא מואשם בעבירות של סחר בסם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ושיבוש מהלכי משפט. בד בבד עם הגשתו של כתב האישום עתרה המשיבה למעצר עד תום ההליכים. בית המשפט (כבוד השופט ג' נויטל) נעתר לבקשה והורה על מעצרו של העורר עד לתום משפטו. בערר שלפניי טוען העורר, כי ראוי לעשות שימוש בחלופת מעצר, וזאת במסגרת קהילה טיפולית בה תטופל התמכרותו לסמים.

2.

על פי כתב האישום מכר העורר סם מסוג הרואין וסם מסוג קוקאין שהוחזקו בשתי שקיות לאשה כלשהי. התמורה ששולמה עבור הסמים

הייתה סך של 700 ש"ח. נוסף על כך החזיק העורר בביתו סם מסוג הרואין במשקל של 105 גרם ובנוסף לכך סם מאותו סוג במשקל 0.82 גרם . כאשר אנשי משטרה נכנסו לביתו הוא הכניס לפיו שתי שקיות ובהן סם, באחת הרואין במשקל 1.3 גרם ובשניה הרואין במשקל

1.1 גרם . קיימות ראיות לכאורה לביסוס האישום ואין צורך לומר שקיימת אף עילת מעצר. בפני בית המשפט המחוזי הונח תסקיר מעצר. התסקיר המליץ לשחרר את העורר על מנת שתערכנה הבדיקות הדרושות כדי לבדוק אפשרות שישתלב בקהילה טיפולית. בית המשפט המחוזי לא ראה לנכון לקבל את ההמלצה. דעתי כדעתו של בית המשפט המחוזי.

3.

מיותר לומר שמדובר בסם בכמות ניכרת. אכן, בהחלט ראוי במקרים מתאימים לשקול חלופת מעצר שמטרתה טיפול בבעיית ההתמכרות. ברם, המקרה הנוכחי אינו מן המקרים המצדיקים, לטעמי, עשיית שימוש בחלופה כאמור. תסקיר שירות המבחן אמנם מדבר על כך שבעבר ניסה העורר להשתלב בהליך גמילה, אך אין מדובר בנסיון שנעשה בתקופה האחרונה, קרי, זמן קצר לפני שהעורר נתפס על ידי המשטרה כשהוא מחזיק בסמים. התסקיר מדבר על כך שהעורר ניסה להשתלב בהליך גמילה לפני מספר שנים. עוד יוער כי לעורר עבר פלילי, ואף שאין מדובר בעבר מכביד ביותר, הרי שהוא כבר ריצה מאסר של שנתיים ימים. בהתחשב בכלל הנתונים שהובאו לפניי, לא מצאתי כי נפלה שגגה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.

4.

הערר נדחה.