בש"פ 1725/12 מדינת ישראל נ. עיסא אל סעדי

1.

לפנינו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת ע' וינברג-נוטוביץ ) מיום 27.02.12, לפיה נדחתה בקשת המדינה למעצר המשיב עד תום ההליכים בעניינו במ"ת 3264-02-12 והוחלט להורות על שחרורו לחלופת מעצר.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על פי המתואר בכתב האישום, הנפגע צעד ברחוב בלוד לצד אנשים נוספים, כאשר המשיב ששהה ברכבו יחד עם נאשם נוסף, נעצר לידם עם הרכב וביקש מהנפגע לעלות לרכב. לאחר שהנפגע סירב, המשיב ערך פניית פרסה ברכבו והחל לנסוע במהירות לכיוון המקום בו עמדו הנפגע וחבריו. חברו של הנפגע קיבל מכה מהרכב אך הצליח להימלט. לעומת זאת, המשיב התנגש עם רכבו בנפגע והפילו על הכביש, ולאחר מכן שב ודרס את הנפגע – הלוך ושוב, חרף ניסיונותיו של חברו של הנפגע לרסן את המשיב על-ידי שבירת חלונו והכאתו. לאחר מכן, נמלט המשיב מהמקום יחד עם הנאשם הנוסף. כתוצאה מהדריסה, נגרמו לנפגע שברים וחבלות מרובים והוא נדרש לאשפוז בבית חולים למשך 7 ימים.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה בקשה להארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

2.

בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי, הסכים הסנגור לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר אך ביקש לבחון חלופת מעצר. לשם כך, נערך תסקיר מעצר על-ידי שירות המבחן שהוגש ביום 26.02.2012. התרשמות שירות המבחן מהמשיב הייתה כי הוא בעל יכולת תפקוד תקינה, ללא מאפיינים עבריינים בהתנהגותו, וכן שהמעצר מהווה חוויה מטלטלת ומרתיעה עבורו. בשקלול גילו הצעיר, חומרת העבירה בה מעורב לכאורה, מסקנתו הייתה שרמת הסיכון שלו בינונית. חלופת המעצר שהוצעה הייתה בבית דודתו ביפו, בפיקוחה של דודתו, אמו, סבו וחבר המשפחה. שירות המבחן המליץ למנות את אם המשיב כמפקחת בתנאי מעצר בית ואת סבו כמפקח משני, אך שלל את הפיקוח על-ידי חבר המשפחה. שירות המבחן לא הצליח להיפגש עם דודתו, ובשיחה טלפונית עימה התרשם שהיא ערה לנסיבות מעצרו וכי היא קרובה למשיב. נוכח זאת, הוא הציע שבית המשפט יתרשם ממנה באופן ישיר, ובכפוף לכך המליץ על חלופת המעצר בבית דודתו שביפו, בפיקוח נוסף של אמו וסבו, ושל שירות המבחן למשך חצי שנה.

ביום 27.02.12 נערך דיון נוסף בבית המשפט המחוזי בנושא חלופת המעצר עבור המשיב. בית המשפט שקל את העבירות המיוחסות למשיב שמצביעות על מסוכנות, כמו גם את התרשמות שירות המבחן מהמשיב ואת המלצתו על חלופת המעצר במסגרת תנאי מעצר הבית בבית דודתו ביפו, בפיקוחם של דודתו, אימו וסבו. הוחלט כי יש בחלופה המוצעת לאיין או למצער לצמצם במידה ניכרת את מסוכנותו של המשיב תוך הקטנת הפגיעה בחירותו. לאור טענות המדינה ביחס לגרסה שמסרה האם בחקירתה, בית המשפט הורה על שחרור המשיב, בשלב זה, בפיקוחם של הדודה והסב בלבד.

3.

המדינה הגישה ערר על החלטת בית המשפט המחוזי ועוכב שחרורו של המשיב. בדיון בבית משפט זה התברר שהמחלוקת בין הצדדים מצומצמת. באת כוח המדינה איננה מתנגדת לאפשרות שחרור המשיב לחלופת מעצר כי אם מסתייגת מתנאי חלופת המעצר הקונקרטית שהוצעה. לעמדתה, החלופה בבית דודתו מבלי ששירות המבחן או בית המשפט התרשמו מהדודה כלל מעוררת קושי. מנגד, המשיב טוען שחלופת המעצר שהוצעה מספקת ומבקש לדחות את הערר. דודתו של המשיב היא אישה נורמטיבית, עובדת בגן ילדים גדול, ותהיה מפקחת טובה, גם לדעת שירות המבחן. לטענתו המשיב הוא צעיר נורמטיבי שנעדר עבר פלילי וכופר באשמתו, כאשר מעורבותו במקרה המדובר היא יוצאת דופן. במהלך הדיון הסנגור ציין כי על אף דעתו שראוי לדחות את הערר, באפשרותו המשיב להציע ערב נוסף שיוכל לפקח על המשיב במעצר הבית ביפו. לשאלת בית המשפט בדבר הסיבה לאי-התאמת החלופה, הסבירה באת-כוח המדינה – וניתן להבין זאת – כי בנסיבות העניין היעדר הבדיקה של הדודה מקשה על מתן תשובה.

אכן, מקרה זה מציג מתח בין המעשה לבין העושה. מחד גיסא, המעשה, אשר הוסכם כי הוכח לכאורה, מעיד על התנהגות עבריינית אלימה כלפי הנפגע שתחילתה באירוע של מה בכך, וסיומה בדריסת הנפגע פעמיים והפקרתו לכאורה. שירות המבחן התרשם כי המעשה מצביע על מסוכנות בינונית. מאידך גיסא, כפי שעולה מן התסקיר, האירוע המתואר הוא חריג בנוף חייו התקין של המשיב, שמתפקד במסגרת עבודה ובית ספר, ולוקח על עצמו תפקידים הוריים במשפחה. במצב זה, השאלה בתמצית אינה האם חרף מסוכנות המשיב, כפי שעולה ממעשיו לכאורה, ניתן לומר שאף תנאי של מעצר בית בפיקוח אינו יכול להשיג את מטרות המעצר. כאמור, אף המדינה אינה טוענת זאת. אלא מאי, השאלה היא האם בכוחה של החלופה המוצעת להשיג את מטרות המעצר. שאלה אחרונה זו מצריכה לבחון את תנאי החלופה כדבעי. במסגרת ערר זה, אינני מביע עמדה בנידון מעבר לכך שהעניין טרם נבדק כראוי.

החסר הדיוני בולט ביתר שאת שעה ששירות המבחן אף הציע שבית המשפט המחוזי יתרשם מהדודה באופן ישיר. הווה אומר, מעבר לדרישה שמהווה כלל בבקשה מעין זו, בדבר התרשמות ישירה של בית המשפט מהערבים, קיימת חשיבות נקודתית בבדיקת טיב החלופה המוצעת ואיכותה במקרה דנא. זאת לנוכח המתח שמתעורר כפי שתואר.

4.

סוף דבר, ערר המדינה מתקבל. התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שיתרשם ישירות מהחלופה כפי שיוצע על-ידי הסנגור. מעצרו של המשיב יוארך עד למתן החלטה על-ידי בית המשפט המחוזי בבקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים. חזקה על בית המשפט המחוזי שיקבע את הדיון בהקדם.