בש"פ 173/07 איהב עמורי נ. מדינת ישראל

בית-משפט השלום בירושלים הורה על מעצרו של העורר, איהב עמורי, בגין חשד לגניבת רכב והשתייכות לארגון פשע. מספר ימים לאחר שניתנה החלטה זו, הגיע לידי בא כח העורר מידע על-פיו עובר למעצרו נערכה לעורר בדיקת פוליגרף מטעם חברת "אלדן השכרת רכב", לאחר שהתעורר חשד כי הוא גנב רכב מסוג 'מזדה' ששכר ממנה. ממצאיה של בדיקה זו היו כי העורר אינו מעורב בגניבתו של הרכב הנדון.

פנייתו של בא כח העורר לבית-משפט השלום, בבקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר נוכח ממצאיה של בדיקה זו – התקבלה. נקבע כי נגד העורר אמנם קיימות ראיות לכאורה הקושרות אותו לחשדות המיוחסים לו, אולם תוצאותיה של בדיקת הפוליגרף "משנות את המאזן הכולל של הראיות ועילת המעצר". לפיכך הורה בית-משפט השלום על שחרור העורר ממעצר.

ערר שהגישה המשיבה כנגד החלטה זו לבית-המשפט המחוזי, התקבל. נקבע, כי בפני בית-המשפט לא הובאו נתונים באשר לטיבו של המכון שערך את בדיקת הפוליגרף והכשרתם המקצועית של הבודקים. ועוד, בית-המשפט הדגיש כי ממצאיה של בדיקת פוליגרף עשויים להיות רלוונטיים למעצר ימים, בעוד שבעניינו של העורר כבר הוגשה הצהרת תובע, והכללים שחלים במצב זה הם של מעצר עד תום ההליכים, שאז אין עוד משמעות לממצאיה של אותה בדיקה. לפיכך, הורה בית-המשפט על מעצרו של העורר.

העורר – שבינתיים כבר הוגש נגדו כתב-אישום ועימו בקשה למעצר עד תום ההליכים – אינו משלים עם החלטה זו, ומכאן הערר שבפני. בא כח העורר סבור כי לממצאיה של בדיקת פוליגרף צריך להינתן משקל גם במסגרת בקשה למעצר עד תום ההליכים, ולביסוס טענה זו הפנה להחלטה בדן יחיד, בבש"פ 1000/05 חסיד נ' מדינת ישראל , פ"ד נט(6) 385. אומר כבר עתה, כי קראתי את אותה החלטה, אולם לא מצאתי בה את מה שבא כח העורר מבקש ללמוד ממנה. אדרבא, נאמר שם כי בסוגית המשקל שיש לייחס לבדיקת פוליגרף במהלך בקשה למעצר עד תום ההליכים, יש דעות לכאן ולכאן, והיא הושארה בצריך עיון (ראו פסקה ח' להחלטה). ועוד נאמר שם, כי כאשר עצור מבקש לעבור בדיקת פוליגרף – אין למנוע זאת ממנו. כך או כך, משהוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים, הפכה הבקשה הנוכחית תיאורטית. הדרך הנכונה לתקוף עתה את ההחלטה לעצור את העורר, אם תינתן, היא בהגשת ערר נוסף לערכאה קמא, ומכאן החלטתי לדחות את הערר.