בש"פ 1745/07 אברהים אלזידיה נ. מדינת ישראל

לפני בקשה למתן ארכה להגשת בקשת רשות לערער.

1.

ההליך נסוב על פסק דינו

של בית המשפט המחוזי בבאר שבע אשר דחה את ערעורו של המבקש על חומרת העונש שהוטל עליו בפסק דינו של בית משפט השלום. פסק הדין ניתן ביום 3.4.06. הבקשה שלפני הוגשה ביום 22.2.07. לטענת המבקש, אין הוא מיוצג ועקב כך חלף זמן עד שהתברר לו כיצד עליו להשיג על פסק דינו של בית משפט קמא. המשיבה מתנגדת לבקשה.

2.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבה ובפסק דינו של בית משפט קמא באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף לפי אמות המידה הגמישות הנהוגות בסוג זה של הליכים. האיחור בהגשת הבקשה הינו איחור ניכר. המבקש היה מיוצג בהליך שהתנהל בפני בית משפט קמא ובבקשתו לא הובהר מדוע לא פנה לבא כוחו על מנת שידריך אותו לגבי הדרך הראויה לתקוף את פסק דינו של בית משפט קמא. כמו כן, עסקינן בבקשת רשות לערער על חומרת העונש ולפיכך על פני הדברים סיכויי ההליך אינם טובים.

התוצאה היא, שהבקשה נדחית.