בש"פ 1757/02 מדינת ישראל נ. מוחמד בן חסן חלו

המשיב עומד לדין בבית-משפט השלום בעכו בעבירות של איום, תקיפה בנסיבות מחמירות של בן-זוג, והפרת הוראה חוקית. על-פי כתב-האישום, המשיב איים על אשתו כי יחסל אותה, הפחיד אותה באמצעות סכין מתקפלת, אחז באשתו בחוזקה ודחף אותה אל קיר. כן הפר המשיב צו הרחקה שהוצא כנגדו, ואף איים על אשתו, כי ישפוך עליה חומצת-מלח אם יגלה כי יש לה קשר עם אדם אחר.

המשיב נעצר עד תום ההליכים המשפטיים בשל מסוכנותו כלפי אשתו, אלא שמשפטו לא התברר: האישה לא הגיעה לשתי ישיבות של בית-המשפט, לא הוצא צו להבאתה, ובית-המשפט נמנע מלשמוע עדים אחרים שהגיעו להעיד, בקובעו כי קודם ישמע את עדות האישה.

בתוך כך, חלפו תשעה חודשים, שלאחריהם יש לשחרר נאשם ממעצרו, אלא אם המעצר הוארך על-ידי שופט בית-המשפט העליון. המדינה פנתה איפוא בבקשה להארכת המעצר, בהסכימה כי המשפט לא נוהל בקצב ראוי. אלא שהמדינה טענה, כי הסכנה מן המשיב היא כה רבה, עד כי ראוי להשאירו במעצר. המדינה הטעימה, כי למשיב עבר פלילי מכביד ביותר בעבירות דומות.

בנסיבות אלו, החלטתי להאריך את מעצרו של המשיב בשלושים ימים, שבגידרם - כך יש לקוות - בית-משפט השלום יסיים את שמיעתו של משפט זה, שעל-פניו הוא פשוט.

אני מקבלת איפוא את הבקשה, ומאריכה את מעצרו של המשיב החל מתאריך 7.3.02 בשלושים ימים, או עד למתן פסק-דין בת"פ 2877/01 (בית-משפט השלום בעכו), הכל לפי המוקדם.