החלטהעליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 1760/13 חוסין עאזם נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · הארכת מועד להגשת ערעור פליליבקשה להארכת מועד להגשת ערעור פלילי לבית המשפט העליון על גזר דין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון נעתר לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור פלילי על גזר דין שניתן בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, למרות איחור של כחודשיים. ההחלטה התבססה על קיומו של טעם ממשי המניח את הדעת, בהתחשב בקשיים הכלכליים של המבקש ובכך שהוטל עליו מאסר בפועל לתקופה משמעותית. הערעור בזכות נשמר בכך שהמועד הוארך עד ליום הגשתו בפועל.

העובדות

המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, החזקת סם שלא לצריכה עצמית והסתייעות ברכב לביצוע פשע, ונגזרו עליו 48 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים. הערעור הוגש באיחור של כחודשיים, והמבקש טען כי התדהמה מגזר הדין, קשיים כלכליים וקשיים ביחסים עם משפחתו הביאו לאיחור. המשיבה התנגדה לבקשה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להגשת ערעור פלילי על גזר דין כאשר האיחור נובע מקשיים כלכליים ונפשיים של המבקש?

הלכות

  1. 1

    בבקשות להארכת מועד בפלילים נדרש קיומו של טעם ממשי המניח את הדעת לאיחור.

    ״ובשים לב לאמת המידה הנוהגת לעניין בקשות להארכת מועד בפלילים קיומו של טעם ממשי המניח את הדעת״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    סגירת דלתות בית המשפט בפני מי שהוטל עליו מאסר בפועל לתקופה שאינה קצרה, בשל מחדל דיוני, עשויה להצדיק היעתרות לבקשה גם כשהאיחור ממושך והנימוקים חסרים.

    ״משמעות סגירת דלתות בית משפט זה בפניו היא כי לא יזכה הוא לבחינה ערעורית של עונש המאסר בפועל שנגזר עליו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • טעם ממשי המניח את הדעת
  • גזר דין
  • מאסר בפועל
  • איחור
  • קשיים כלכליים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"פ

1760/13 - א'

לפני:

כבוד הרשמת ליאת בנמלך

המבקש:

חוסין עאזם

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה להארכת מועד

החלטה

1.

המבקש הורשע על פי הודאתו בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, החזקת סם שלא לצריכה עצמית והסתייעות ברכב לביצוע פשע ובגין כך נגזרו עליו 48 חודשי מאסר בפועל וכן 12 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך של 5,000 ש"ח והוא נפסל מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים.

גזר הדין ניתן במעמד הצדדים ביום 18.11.2012 ומכאן כי המועד האחרון להגשת הערעור חל ביום 2.1.2013 וכי הבקשה, אשר הוגשה ביום 7.3.2013, הוגשה באיחור של כחודשיים. בבקשה נטען כי האיחור נבע מכך שתוצאת גזר הדין הכתה את המבקש בתדהמה ולא ניתן היה לתקשר עימו וכי מצבם הכלכלי של המבקש ובני משפחתו הקשה עליהם לשכור סנגור לייצוגו במועד. בתצהיר אותו הגיש המבקש בהתאם להחלטתי מיום 10.3.2013 הבהיר המבקש כי עולמו חרב עליו בעקבות גזר הדין וכי על רקע יחסיו המורכבים עם משפחתו בשל מעשיו התקשה לפנות אליהם על מנת שישכרו עורך דין עבורו, וכי לאחרונה נרתמה אחותו לסייע לו וגייסה סכום כסף מבני משפחה לצורך מינוי הסנגור.

המשיבה מתנגדת לבקשת הארכה באשר לטענתה ההסבר שהוצג לאיחור "רחוק מאוד מלשכנע" ובנוסף סיכויי הערעור קלושים.

2.

בטעם שהעלה המבקש בתצהירו אכן קיים חסר מסויים שכן המבקש לא הבהיר בגדרו מדוע לא הגיש את הבקשה בעצמו טרם שהוסדר ייצוגו בידי בא-כוחו (מעבר לטענתו בדבר מצבו הנפשי, ולא צוין באיזה מועד התעשת המבקש והחליט להגיש ערעור מטעמו); באיזה מועד גייסה משפחתו את הסכום הנדרש לצורך ייצוגו; ומדוע מייד באותו מועד לא פנה בבקשה למתן ארכה. כן קשה להתעלם מכך שמשך האיחור אינו מבוטל.

יחד עם זאת, ובשים לב לאמת המידה הנוהגת לעניין בקשות להארכת מועד בפלילים (קיומו של "טעם ממשי המניח את הדעת"), החלטתי להיעתר למבוקש. בהקשר זה לקחתי בחשבון את העובדה כי על פי האמור בתצהיר האיחור נבע בעיקרו מקשיים כלכליים של המבקש ועוד לקחתי בחשבון את העובדה שעל המבקש הוטל עונש מאסר בפועל לתקופה שאינה קצרה וכי דרך ההשגה על כך היא באמצעות ערעור בזכות, כך שמשמעות סגירת דלתות בית-משפט זה בפניו היא כי לא יזכה הוא לבחינה ערעורית של עונש המאסר בפועל שנגזר עליו בשל מחדלו הדיוני.

הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור מתקבלת אפוא (בלא להביע עמדה בדבר סיכוייו של ההליך העיקרי לגופו) והמועד מוארך עד ליום ההגשה בפועל, 7.3.2013. המזכירות תפתח תיק ע"פ ותתייק בו את הודעת הערעור המצורפת לבקשה שבפניי וכן את החלטתי זו.

ניתנה היום, ל' בניסן תשע"ג (10.4.2013).

ליאת בנמלך

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בבקשות להארכת מועד בפלילים נדרש קיומו של טעם ממשי המניח את הדעת לאיחור.
  2. 2סגירת דלתות בית המשפט בפני מי שהוטל עליו מאסר בפועל לתקופה שאינה קצרה, בשל מחדל דיוני, עשויה להצדיק היעתרות לבקשה גם כשהאיחור ממושך והנימוקים חסרים.