בש"פ 1760-24 בש"פ 1760-24

1.לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ע' מיכלס), במ"ת 60921-12-23 מיום 5.2.2024, בה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים.

2.נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת נשק, וזאת בהתייחס לשרשיר ובו 31 רימונים. באת-כוח המשיבה הסכימה לטענת בא-כוח העורר לפיה זו העבירה היחידה המיוחסת לעורר – היינו, לא מיוחסת לו עבירה של גניבת הנשק, לא של נשיאה ונטילה שלו, ולא כל עבירה אחרת הנוגעת לשימוש אפשרי בנשק.

3.בדיון בפני בית המשפט המחוזי לא הייתה מחלוקת לגבי קיומן של ראיות לכאורה. יחד עם זאת וחרף קיומה של עילת מעצר סטטוטורית, בהינתן סוג העבירה שיוחסה לעורר, ביקש בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 8.1.2024 להביא את עניינו של העורר לקבלת תסקיר של שירות המבחן. שירות המבחן אכן הגיש תסקיר מטעמו. הוא בחן את המפקחים האפשריים על העורר, וקבע כי שלושת המפקחים שהוצעו מתאימים לפקח עליו.

4.שירות המבחן התייחס לאופי העבירות שיוחסו לעורר ולחומרתן, אך יחד עם זאת, נוכח חריגות המעצר באורח חייו של העורר, חוויית המעצר המוחשית, הערכת שירות המבחן את יכולתו של העורר להיענות לכללים ולגבולות, ולאחר שהוצע מערך פיקוח הולם – המליץ שירות המבחן על שחרורו בתנאים של מעצר בית.

חרף המלצה זו, קבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו כי יש לעצור את העורר עד לתום ההליכים. על החלטה זו הוגש כאמור הערר.

5.בא כוח העורר טען כי היה מקום לכך שבית המשפט יכבד את המלצת שירות המבחן, ומנגד טענה באת-כוח המשיבה כי נסיבות ההחזקה של הנשק נותרו עמומות, כי העורר לא נתן כל הסבר למעשיו, וכי לחובתו עומד גם עבר פלילי – שהוא אמנם ישן יחסית, ומתייחס לעבירות מסוג שונה – אך יש בו כדי להכביד על העורר ולהקשות על מתן אמון בו.

6.לאחר שעיינתי בכל החומר ושמעתי את טענות הצדדים בעל פה, אני סבורה כי יש להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי, על מנת שיבחן אפשרות למעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני, בפיקוחם של המפקחים שהוצעו על ידיו; ולאחר שבית המשפט יבחן את המפקחים בעצמו ויתרשם מהם, יקבע את כל התנאים הנדרשים לצורך המעצר בפיקוח אלקטרוני.

הגעתי למסקנה זו לאור העובדה שמדובר בעורר שזוהי ההסתבכות הראשונה שלו בעבירות נשק, כאשר העבירות הקודמות שהוא ביצע בוצעו לפני מספר שנים. כעולה מתסקיר שירות המבחן, בשנים האחרונות אורח חייו היה נורמטיבי והעבירה הנוכחית היא חריגה מבחינת אורח החיים שלו. מעבר לכל אלה, גם כאשר מדובר בעבירה חמורה כמו העבירה שיוחסה לעורר, מחויב בית המשפט לבחון אפשרות לחלופת מעצר או למעצר בפיקוח אלקטרוני, ככל שאפשרות כזו יכולה לצמצם במידה רבה את המסוכנות הנובעת ממנו.

בהקשר זה, תסקיר שירות המבחן – שהוא הגורם המקצועי בהקשר זה – הגיע למסקנה לפיה מעצר בתנאים של פיקוח אלקטרוני עשוי לצמצם במידה רבה את הסיכון הנשקף מהעורר. לכן, אני סבורה כאמור כי יש מקום להתבסס על התסקיר, ולהורות על מעצרו בפיקוח אלקטרוני, בהתאם לתנאים שיקבעו על ידי בית המשפט המחוזי.