בש"פ 1806/08 חליל אלהוושלה נ. מדינת ישראל

1.

ביום 7.2.08 ניתנה הכרעת דין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בעניינו של העורר. הוא הורשע בעבירות הבאות: החזקה של סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. ההרשעה בעבירות האמורות הייתה לעניין אחד מבין שני אישומים. בעניין האישום השני, הורשע העורר בעבירות של קבלת רכב גנוב, שינוי זהות של רכב, חבלה בכוונה מחמירה, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, מעשה פזיזות בנהיגה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. במהלך משפטו היה העורר משוחרר בערובה. מייד לאחר מתן הכרעת הדין ביקשה המשיבה כי העורר ייעצר עד למתן גזר הדין. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט י' צלקובניק) קבע כי העורר ייעצר אלא אם יפקיד ערבות בנקאית בסך 250,000 ש"ח. כמו כן, הוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ והעורר הצטווה להפקיד את דרכונו. הערר מופנה נגד החלטה זו.

2.

ההחלטה על שחרור בערובה של העורר עם תחילת ההליכים ניתנה בבית המשפט המחוזי (על ידי כבוד סגן הנשיא ב' אזולאי) ביום 9.5.05. בהחלטה נקבע, כי על העורר לחתום על התחייבות עצמית ולהמציא שני ערבים, כל אחד לגבי סכום של 100,000 ש"ח. כמו כן, נקבע כי על העורר להפקיד 25,000 ש"ח. העורר קיים את התנאים שנקבעו והיה משוחרר למעלה משנתיים וחצי עד שניתנה הכרעת הדין. הסניגור המלומד טוען כי לא היה מקום להתנות את שחרורו של העורר בהפקדה של סכום של 250,000 ש"ח. לטענתו, העורר אינו מסוגל להפקיד סכום זה. זאת ועוד, העורר התייצב לכל הישיבות שנתקיימו במשפטו ואף יצא מן הארץ וחזר ארצה במהלך המשפט. כמו כן נטען, כי אחד מילדיו של העורר סובל ממחלת לב קשה וכי הוא אמור לעבור ניתוח בזמן הקרוב.

3.

אין ספק שהכרעת הדין הביאה לשינוי מהותי בנסיבות, אשר מבחינה עקרונית בהחלט הצדיק שינוי של החלטת השחרור (שניתנה, כאמור, עוד בשנת 2005). יחד עם זאת, הערכאה הדיונית לא ראתה לנכון להורות על מעצר ללא אפשרות שחרור. הקביעה כי תופקד ערבות בסכום כה גבוה של 250,000 ש"ח הינה למעשה שוות ערך להחלטת מעצר, שכן מדובר בסכום גבוה במיוחד, שאין בידי העורר להפקידו. נקודה נוספת שיש להתחשב בה הינה מחלתו של בנו של העורר. נראה לי כי ראוי ליתן למשפחה ולעורר הזדמנות להתארגן, שהרי יש לצפות שהעונש שיושת יכלול מאסר בין כותלי הכלא. בנסיבות האמורות, הנני מחליט לקבל את הערר במובן זה שהסכום להפקדה יוקטן ויועמד על 100,000 ש"ח. בנוסף לכך, על העורר להמציא חמישה ערבים, והכל לשביעות רצונו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע. בית המשפט יקיים דיון נוסף בעניין, יבחן את הערבים המוצעים ויקבע את הסכום שלגביו יתחייב כל אחד מהם. העורר יוותר במעצר עד להחלטתו של בית המשפט המחוזי. למען הסר ספק יובהר, כי התנאים האמורים יבואו בנוסף לתנאים שקבע בית המשפט בהחלטתו מחודש מאי 2005.