פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
1808/08
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
המבקש:
עמיר בדר, ת.ז. 081061764
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה להעברת מקום דיון
בשם המבקש:
עו"ד מוחמד ח'לאילה
בשם המשיבה:
עו"ד אפרת ברזילי
החלטה
לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת מקום הדיון בת.פ. 3784-11-07 מבית משפט השלום בטבריה לבית משפט השלום בירושלים.
נגד המבקש, המתגורר בירושלים, הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בטבריה בגין החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית. על פי כתב האישום, החזיק המבקש בסם מסוכן מסוג חשיש בחוף גולן בתאריך 30.6.2007. בבקשתו שלפניי מבקש הוא כי אורה על העברת מקום הדיון בתיק מטעמי נוחות. לטענתו, המרחק והוצאות הנסיעה לטבריה מכבידים עליו, ועל עדים נוספים מירושלים שהוא מעוניין להעיד מטעמו. הוא מציין כי באם אכן יועבר הדיון, אין בכוונתו לחקור את עדי התביעה, והוא יסכים לקבלת הודעותיהם במשטרה. כך, לא ייאלצו, לטענתו, עדי המשיבה להגיע לבית המשפט למתן עדות. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, מבקשת המבקש ברור כי הוא אינו מתכוון להודות באשמה, ולכן הסכמתו לקבל את הודעות העדים במשטרה אינה מספיקה על מנת לאפשר קיום ההליך באופן יעיל אם יועבר מקום הדיון.
דין הבקשה להעברת מקום הדיון להידחות. אכן, לא פעם השימוש בסעיף 78 נועד לקדם את נוחות הנאשם ולאפשר לו לנהל את המשפט בקרבת מקום מגוריו או בזיקה למקום הימצאם של עדי ההגנה (ראו, למשל: בש"פ 11637/04 מדינת ישראל נ' זוזיאשווילי , פ"ד נט(4), 229, 236 (2005); בש"פ 9516/01 בשארה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 27.12.2001)). עם זאת, בענייננו, בהתחשב בכך שהמבקש אינו מודה בעובדות כתב האישום, ובכך שלא הצביע על נסיבות מיוחדות או יוצאות דופן המצדיקות חריגה מכללי הסמכות המקומית הרגילים, נראה שמאזן הנוחות בין הצדדים אינו נוטה להעברת מקום הדיון.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום,
ט' באדר ב' התשס"ח (16.3.2008).
ה נ ש י א ה