פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
1809/04
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
העוררים:
1. נסים
אגבריה
2. וסאם אגבריה
3. ארשייד מחג'נה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי
בנצרת בתב"ש 1111/04 מיום 2.2.04 שניתנה על-ידי כב' השופט ח' גלפז
תאריך הישיבה: ט' באדר
תשס"ד (2.3.04)
בשם העוררים: עו"ד צבי
אבנון
בשם המשיבה: עו"ד יהודה
ליבליין
החלטה
העוררים עומדים לדין לפני בית-המשפט המחוזי בנצרת בעבירות של סחר בסם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי בלבד והסתייעות ברכב לביצוע פשע. עם הגשת כתב האישום הורה בית-המשפט על מעצרם עד תום ההליכים ועל החלטה זו הערר שלפניי.
שמעון בן איטח ( שמעון ) וזיוה ממן ( זיוה ) היו בתקופה שלעניין סוכנים משטרתיים, וביום 3.12.03 סיכמו שמעון והעורר 1 כי האחרון ימכור לראשון סם קוקאין במשקל של כ-100 גרם תמורת 30,000 ש"ח. וכך, עוררים 1 ו-2 נפגשו עם שמעון, שמעון העביר להם את סך 30,000 הש"ח כפי שסוכם, ובהמשך לכך מסר עורר 3 את הסם לידי זיוה.
בית-משפט קמא קבע כי יש ראיות לכאורה הקושרות את העוררים לאשמה המיוחסת להם, ומשנמצא לו כך החליט לעוצרם עד תום ההליכים. העוררים סוברים כי אין ראיות לכאורה להפללתם כאמור בכתב האישום, ומכאן הערר שלפניי.
גם בבית-משפט קמא גם לפניי היכה עו"ד אבנון בכל עוז על הטענה כי מיסדרי הזיהוי (בתמונות) - מיסדרים שבהם זיהו שמעון וזיוה את שלושת העוררים כמי שעשו עימהם את עיסקת הסם - מיסדרי זיהוי לוקים היו. כנדרש מכך יש לפסול אותם מיסדרים מכל-וכל, או, לחלופין, לייחס להם משקל של אפס-אפסים. טענתו של עו"ד אבנון טענה ראויה היא, ואין לכחד כי מיסדרי הזיהוי נפגמו בפגמים לא-קלים. ואולם, הפללתם של העוררים בהאשמות המיוחסות להם אינה תולה עצמה אך באותם מיסדרי זיהוי שנעשו, ומכאן שטענת הליקוי באותם מיסדרים יש בה כדי לקדם את העוררים אך במעט (אם בכלל).
ראשית לכל, שמעון וזיוה הכירו את שלושת העוררים במהלך המשא-ומתן שקדם לביצועה של העיסקה, וממילא מיסדרי הזיהוי ערכם ערך מועט הוא בלבד. לו מדובר היה במי שמתבקש לזהות במיסדר זיהוי אדם שראה אותו אך בחטף - כגון עובר-אורח שראה במקרה שודד הנמלט מבנק - היה טעם רב בטיעוניו של עו"ד אבנון. אולם במקום שאדם מתבקש לזהות מי שהכירו תקופה לא קצרה, מיסדר הזיהוי ערכו ערך משני הוא בלבד. ראו, למשל: ע"פ 6671/01 - וחידי (לא פורסם), בפיסקה 21 לחוות-דעתה של השופטת ביניש. שנית, אל תיק המשטרה נאספו ראיות נוספות הסוגרות על העוררים (למיצער, לעניין מעצר), ואין לי אלא להסכים עם החלטתו של בית-משפט קמא כי מיצבור הראיות עולה כדי היותו הוכחה לכאורה להפללתם של העוררים כאמור בכתב האישום.
עו"ד אבנון לא העלה - ובצדק לא העלה - טענות בנושא עילת המעצר ובנושא חלופת מעצר, ומסקנה נדרשת מכאן כי דין הערר להידחות.
אני מחליט לדחות את הערר.
היום, ט' באדר תשס"ד (2.3.2004).
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
04018090_G02.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il