פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
1814/01
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
המ
בקש:
אסד חליל
נגד
המשיב
ה:
מדינת ישראל
תאריך
הישיבה: י"ט באדר תשס"א (14.3.2001)
בשם
המבקש: עו"ד יוסף רוטמן
בשם
המשיבה: עו"ד נאוה בן-אור
ערר
על החלטתו של בית-המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו
מיום 14.2.2001 בב"ש
90123/01
שניתנה על-ידי כב' השופטת
ר'
לבהר שרון
החלטה
העורר עומד לדין לפני בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה. עם הגשת כתב-האישום הורה בית-משפט קמא על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, ועל החלטה זו הערר שלפניי.
אין חולקים על קיומן של ראיות לכאורה לביסוסו של כתב-האישום, והשאלות שלפנינו הינן שתיים: אחת, האם נתקיימה עילת מעצר? ושתיים, בהנחה שנתקיימה עילת מעצר - האם ראוי הוא העורר כי לא ישב במעצר אלא יהיה בחלופת מעצר? שאלות אלו השתיים תוכרענה, בעיקרן, על-פי נסיבות העניין.
נסיבות העניין, כמתואר בכתב-האישום, היו אלו, שהעורר והמתלונן החלו מחליפים דברי-ריב ביניהם בעת שסעדו באתר בנייה שעבדו בו. האווירה נתחממה והלכה, ואו-אז נטל העורר סכין מטבח שהיתה מונחת על שולחן האוכל - לחיתוך לחם, לחיתוך ירקות - ונעץ אותה בגופו של המתלונן שתי פעמים: פעם אחת בחזהו, פעם אחת במותנו השמאלית. הסכין שאורכה היה 29 סנטימטרים חדרה אל גופו של המתלונן וגרמה לו קרעים בכליית שמאל ובטחול ועקב כך היה צורך לכרות את הכליה ואת הטחול. כן נגרם תתך בשרעפת.
לעורר הרשעה קודמת בגין כניסה לבית תפילה בכוונה לבצע עבירה. עבירה זו, כשהיא לעצמה, אין בה כמובן כדי לחייב אדם במה שקרוי "עבר פלילי מכביד" - ולא הייתי מזכיר אותה לולא נתקיימה במעשה. עיקר הוא במעשה הקשה שעשה העורר, מעשה אשר מוכיח כי איש מסוכן הוא לסובבים אותו. איש הנועץ סכין אל-תוך גופו של הזולת - שלא מתוך הגנה עצמית מוצדקת - איש מסוכן הוא וראוי הוא כי יורחק מן החברה - בהתקיים היסוד של ראיות לכאורה - כל עוד משפטו תלוי ועומד.
אני דוחה את הערר.
היום, י"ט באדר תשס"א (14.3.01).
ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ
פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
01018140. G01