החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 1815/03 עמית כהן נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · הארכת מועד להגשת ערעור על גזר דיןערעור על החלטת הרשם שלא להאריך את המועד להגשת ערעור פלילי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערעור נדחה על החלטת הרשם שלא להאריך את המועד להגשת ערעור על גזר דין שניתן כשנה קודם לכן. המערער לא הציג טעם ממשי המצדיק הארכה, והטענה לגבי בקשה קודמת להקלה בעונש הייתה עמומה ולא מגובה. תחושה סובייקטיבית כי העונש קשה מדי אינה מספיקה לצורך הארכת מועד.

העובדות

המערער הורשע בהחזקת סם שלא לשימוש עצמי ובנהיגה בזמן פסילה, ונגזרה עליו בין השאר פסילה של שנתיים. כשנה לאחר מתן גזר הדין הגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור, שנדחתה על ידי הרשם. המערער פנה בעקבות כך במכתב שכותרתו בקשה לעיון חוזר, והטענה היחידה שהעלה הייתה טענה עמומה ולא מגובה בראיות על בקשה קודמת להקלה בעונש.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת ערעור על גזר דין כאשר המערער לא הציג טעם המצדיק הארכה?
  2. 2.האם תחושה סובייקטיבית כי העונש קשה מדי מצדיקה הארכת מועד להגשת ערעור?

הלכות

  1. 1

    משלא הובא טעם ממשי להארכת המועד, לא די בתחושה סובייקטיבית כי העונש קשה כדי להצדיק הארכת מועד להגשת ערעור.

    ״בכל מקרה, משלא הובא טעם ממשי להארכת המועד בפני הרשם, צדק הרשם בהכרעתו שלא די בתחושתו הקשה של המערער על מנת לאשר ארכה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • ערעור
  • גזר דין
  • רשם
  • עיון חוזר
  • החזקת סם שלא לשימוש עצמי
  • נהיגה בזמן פסילה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

1815/03

בפני:

כבוד השופט א' ריבלין

המערער:

עמית כהן

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על החלטת רשם

החלטה

זהו, ככל הנראה, ערעור על החלטת הרשם (כבוד השופט ב' אוקון) שלא להאריך את המועד להגשת ערעור על ידי המערער.

המערער הורשע בעבירה של החזקת סם שלא לשימוש עצמי ובעבירה של נהיגה בזמן פסילה. בגזר הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת נ' שרון) ביום 23 בינואר 2002, הושת עליו, בין השאר, עונש של שלילת רישיון הנהיגה למשך שנתיים. כשנה לאחר מתן גזר הדין, הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת ערעורו. הרשם דחה את הבקשה, כיוון שהמערער לא הצביע על טעם המצדיק הארכת מועד. הרשם ציין כי תחושתו של המערער שגזר הדין קשה מדי, תחושה שאיננה מבוססת, איננה מצדיקה הארכת מועד.

המערער שלח מכתב לנשיא בית המשפט, שכותרתו בקשה לעיון חוזר. במכתב זה יש לראות, כך פסק הרשם, ערעור על החלטת הרשם. דא עקא, גם בערעור זה לא מצביע המבקש על כל סיבה שתצדיק מתן ארכה להגשת ערעור, זמן כה רב אחרי שגזר הדין בעניינו ניתן. הטענה היחידה שמעלה המערער שיש לה קשר כלשהו לעניין, היא טענה עמומה, שאינה מגובה בראיות, כי העביר בעבר "בקשה להקל בעונשו או לזמן אותו בפני שופט" לבית המשפט, "בקשה" שלא זכתה למענה. בכל מקרה, משלא הובא טעם ממשי להארכת המועד בפני הרשם, צדק הרשם בהכרעתו שלא די בתחושתו הקשה של המערער על מנת לאשר ארכה.

הערעור נדחה.

ניתנה היום, ו' בתמוז תשס"ג

(6.7.2003).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1משלא הובא טעם ממשי להארכת המועד, לא די בתחושה סובייקטיבית כי העונש קשה כדי להצדיק הארכת מועד להגשת ערעור.