בש"פ 1834/02 ראיד מטר נ. מדינת ישראל

העורר עומד לדין בבית-משפט השלום בכפר-סבא בגין החזקת נשק ותחמושת שלא כדין, לאחר שבתאריך 5.3.01 נתפסו והוחרמו מרכבו של העורר אקדח מסוג FN ובו מחסנית טעונה וכן שני כדורי אקדח נוספים, ובתאריך 14.2.02 נתפסו בביתו שני אקדחים, מסוג FN ובו מחסנית ריקה ומסוג זיגזאואר ובו מחסנית טעונה וכן תחמושת נוספת.

לבקשת המדינה נעצר העורר עד לתום הליכי המשפט ועררו לבית-המשפט המחוזי נדחה.

בהחלטה, שניתנה מפי כבוד השופט צבי גורפינקל, צויין בהסתמך על פסיקת בית-משפט זה, כי ניתן לשחרר מחזיק בנשק ממעצר, אם הנשק שבידיו הוחזק לצורך הגנה עצמית, ומשבמקרה שלפניו לא נמצאה תשתית ראייתית התומכת באפשרות זו, דחה את הערר.

בדיון שבפניי טען העורר, כי הוא מאויים, כי נורו מספר פעמים יריות לעבר מכוניתו, וכי ביקש רשיון להחזקת נשק, אלא שרשיון זה לא ניתן לו.

מבירור שערכה המשטרה ובעקבותיו העורר גם מסר הודעה בכתב, הסתבר כי נורו מספר פעמים יריות לעבר רכבו, וכי הוא אף הוזמן על-ידי קצין המודיעין של תחנת המשטרה בטייבה, מקום מגוריו, והוזהר כי על-פי מידע מודיעיני קיימת סכנה לחייו ולחיי משפחתו. העורר נתבקש למסור מידע על אנשים, אשר הוא חושד בהם כמאיימים על חייו. מידע כזה לא מסר העורר גם היום וגם בהודעתו האחרונה.

עוד הסתבר, כי התלונות שהוגשו למשטרה בשעתו לא הוגשו על-ידי העורר, אלא על-ידי בני משפחתו ועורך-דינו, וכי בקשת העורר לרשיון להחזקת נשק הופנתה אל קצין המודיעין, שהדריך את העורר לפנות אל משרד הפנים.

בנסיבות אלו עמדת המדינה היא, כי אין מקום לשחררו ממעצר.

עמדה זו אינה מקובלת עליי. נראה בעליל כי הנשק הוחזק לצורך הגנה עצמית. לא נעשה בו שימוש על-ידי העורר לתקיפת אויביו, והעובדה שהעורר אינו מוכן למסור מידע למשטרה, מחייבת את האחרונה להגביר את חקירותיה ולהגיע למידע באמצעים אחרים, אך אין בעובדה זו כשלעצמה עילה להחזיק את העורר במעצר עד תום ההליכים.

אני מקבלת איפוא את הערר, ומורה על שחרורו של העורר בתנאים מגבילים, שייקבעו על-ידי בית-משפט השלום בכפר-סבא.

עד לקביעת תנאים אלו, יישאר העורר במעצר.