בש"פ 1842/14 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים בדיון שהתקיים לפני, נחה דעתי כי בנסיבותיו המיוחדות של המקרה לא נפלה שגגה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי (השופט י' בן חמו) מיום 9.3.2014, לשחרר את המשיב לחלופת מעצר מסוג מעצר בית מלא בבית אחיו בישוב יבניאל בתנאים מגבילים כמפורט בהחלטה דנן.

2.

על אף האמור לעיל, ראיתי לנכון להחמיר בתנאים המגבילים כדלקמן:

א.

המשיב ישהה במעצר בית מלא בבית אחיו ביבניאל תחת פיקוח, במשך 24 שעות ביממה, של ארבעת המפקחים – שנמצאו ראויים על ידי בית המשפט קמא וככאלו שיוכלו למלא את תפקידם – כאשר בכל רגע נתון צריך שיימצאו במחיצתו

שניים מתוך הארבעה, ולא אחד בלבד כפי שקבע בית המשפט קמא.

ב.

המשיב ישוחרר לחלופת המעצר רק בהתקיים כל התנאים המצטברים שלהלן:

(1) המשיב יהיה נתון באיזוק אלקטרוני.

(2) המשיב יפקיד סך של 30,000 ש"ח ויחתום על התחייבות כספית בסך של 60,000 ש"ח להבטחת תנאי שחרורו לחלופת מעצר.

(3) כל אחד מהמפקחים יחתום על ערבות צד ג' בסך של 50,000 ש"ח.

3.

כפי שנקבע על ידי בית המשפט קמא (כמפורט בסעיף 6 לתנאי השחרור לחלופת המעצר); נאסר על המשיב ליצור כל קשר ישיר או עקיף עם המתלוננת או עם מי מעדי התביעה.

4.

הצו שאותו הוציא בית המשפט קמא מכוח הוראת סעיף 2 לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 (כמפורט בסעיף 7 לתנאי השחרור לחלופת המעצר), יעמוד בעינו.

5.

יובהר, היה והמשיב ו/או מפקחיו יפרו – ולוּ הפרה קלה שבקלות – איזה מבין התנאים המגבילים המפורטים לעיל, ייעצר המשיב לאלתר.