החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 1845/11 מדינת ישראל נ. שלומי מזרחי

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים בתיק רצחבקשה שנייה להארכת מעצר של נאשם לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט נתן החלטה בבקשה שנייה להארכת מעצרו של המשיב בתיק רצח, שבו הוגש כתב האישום במאי 2010. נקבע כי למרות דחיות שחלקן לא נבעו מהמשיב, נקודת האיזון בין חירותו וחזקת החפות לבין המסוכנות לא השתנתה. לפיכך הוארך המעצר ב-90 ימים או עד מתן פסק דין בבית המשפט המחוזי, לפי המוקדם.

העובדות

המשיב נעצר והוגש נגדו כתב אישום בתיק רצח. ההארכה הראשונה של המעצר הייתה לתקופה של 30 יום בלבד. חלק מהמועדים בבית המשפט בוטלו בשל שביתת הפרקליטים ובשל אי התייצבות של עד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של המשיב בתיק רצח לתקופה נוספת של 90 ימים?
  2. 2.האם מועדים שבוטלו שלא בעטיו של המשיב משנים את נקודת האיזון בין החירות לבין המסוכנות?

הלכות

  1. 1

    בתיק רצח, גם כאשר הנאשם מודה כי דקר את המנוח, נקודת האיזון בין החירות וחזקת החפות לבין המסוכנות האינהרנטית של העבירה לא השתנתה בשלב זה, ולכן יש מקום להארכת המעצר.

    ״בשלב זה לא השתנתה נקודת האיזון בין החירות של המשיב וחזקת החפות העומדת לו לבין המסוכנות האינהרנטית נוכח העבירה המיוחסת לו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • רצח
  • מסוכנות
  • חזקת החפות
  • נקודת האיזון
  • שביתת הפרקליטים
  • כתב אישום
  • עד

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

1845/11

בפני:

כבוד השופט י' עמית

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

שלומי מזרחי

בקשה להארכת מעצר –

תפ"ח 27244-05-10 בבית המשפט המחוזי מרכז

תאריך הישיבה:

ד' באדר ב התשע"א

(10.3.2011)

בשם המבקשת:

עו"ד אושרת פטל

בשם המשיב:

עו"ד משה סוחמי

החלטה

בקשה שנייה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק המעצרים סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. אמנם מדובר בהארכה שניה, אך אם נדייק, למעשה מדובר בהארכה "ראשונה וחצי" באשר כתב האישום הוגש כנגד המשיב ביום 17.5.10 והארכה ראשונה היתה ל-30 יום בלבד עד שיתבהרו הדברים.

לא נעלם מעיני כי מועדים רבים בוטלו שלא בעטיו של המשיב (חלק מהמועדים בוטלו בשל שביתת הפרקליטים). עם זאת, ענייננו בתיק רצח כאשר גם לגרסתו של המשיב עצמו הוא דקר את המנוח.

בנקודת זמן זו ידוע לנו כי ביהמ"ש המחוזי קבע את התיק לשלושה מועדי הוכחות נוספים בחודש אפריל לתום שמיעת הראיות, כולל ראיות ההגנה. בשל "עברו" של התיק – הכוונה בעיקר לאי התייצבות העד בן אבו - אני נכון להניח כי הדברים לא יתנהלו כמצופה וכי הדיון יתארך עוד יותר. למרות זאת אני סבור כי בשלב זה לא השתנתה נקודת האיזון בין החירות של המשיב וחזקת החפות העומדת לו לבין המסוכנות האינהרנטית נוכח העבירה המיוחסת לו.

אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומאריך את מעצרו של המשיב ב-90 ימים החל מיום 19.3.11 או עד למתן פס"ד בת.פ. 27244-05-10 בבית המשפט המחוזי מרכז, לפי המוקדם ביניהם.

ניתנה היום בנוכחות הצדדים, ד' באדר ב'

התשע"א (10.3.2011).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בתיק רצח, גם כאשר הנאשם מודה כי דקר את המנוח, נקודת האיזון בין החירות וחזקת החפות לבין המסוכנות האינהרנטית של העבירה לא השתנתה בשלב זה, ולכן יש מקום להארכת המעצר.