בש"פ 1866/22 פלוני נ. מדינת ישראל

בפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר האריך בפעם השנייה את התנאים המגבילים שהוטלו על העורר ב-90 ימים נוספים. הארכה זו נדרשה לאור בקשת שירות המבחן לנוער כי הדיון בטיעונים לעונש ידחה בחודשיים, וזאת משלא עלה בידו להוציא לפועל את תוכנית הטיפול בעורר במלואה, וזאת " בשל אילוצים מערכתיים, שאינם באחריות הנער ".

לאחר ששמעתי את באי-כוח הצדדים ועיינתי בחומר בעניינו של העורר, ובכלל זה בתסקיר שירות המבחן לנוער שהוגש ביום 21.10.21, הגעתי למסקנה כי ניתן לקבל באופן חלקי את הערר ולהורות על צמצום התנאים המגבילים, כך שהעורר יימצא מעתה

ואילך במעצר בית לילי בלבד.

הגעתי למסקנה זו בשים לב לשיקולים הבאים: התמשכות התקופה בה מצוי העורר בתנאים מגבילים; העדר הפרות של התנאים המגבילים במשך כל התקופה; העובדה כי שירות המבחן לנוער המליץ על העברה למעצר בית לילי כבר לפני כחמישה חודשים (ובדיון בפני בימ"ש קמא אף המליץ על ביטול התנאים המגבילים בכללותם); הדחיה הנוכחית בהליך גזירת העונש אינה נובעת מסיבות התלויות בעורר. בהינתן כל אלה, ומתוך תקווה כי העורר ימשיך להוכיח כי ניתן לתת בו אמון, סברתי כי הקלה נוספת זו בתנאים המגבילים הינה במקומה.

לאור זאת, ישונו המגבלות המוטלות על העורר, כך שהוא יידרש למעצר בית לילי בבית הוריו בין השעות 20:00 עד 07:00 בלבד. בשעות מעצר הבית הלילי יימצא עם העורר אחד המפקחים. למען הסר ספק מובהר כי הערבויות שהופקדו בעבר ימשיכו לשמש להבטחת התנאים המגבילים.