פרטי ההליך
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ 97 /
1874
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
העוררת
:
מדינת ישראל
נגד
המשיב
:
ויצמן
שמעון (סימו)
ערר על הח
לטת בית-המשפט המחוזי (כב' השופט ס' ג'ובראן), מיום
20.3.97, בב"ש 106/97, המורה לשחרר את המשיב ממעצר.
תאריך ישיבה: יד
באדר ב תשנ"ז (23.3.97)
בשם העוררת: עו"ד
גולן
בשם המשיב: עו"ד
גלעד
החלטה
לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. אכן, העבירה שבה מואשם המשיב - הדחה בחקירה - מקימה לעצמה את החשש שעלול הוא לשבש הליכי משפט ולהמשיך במעשיו אם ישוחרר ממעצר. דא עקא, שמיד לאחר גילוי זהותו של המשיב, הוא לא נעצר על-ידי המשטרה, וחלפו כשבועיים עד למעצרו. בתקופה זו, בה היה חופשי ממעצר, אין טוען כי המשיך במעשיו. לכך יש להוסיף, כי העבר הפלילי עליו הצביע הסניגור מתייחס להרשעות לפני שנים רבות, ואילו ההרשעה האחת והיחידה הקרובה - לפני ארבע שנים - נוגעת להחזקת סמים מסוכנים. מאז עבר את העבירות החמורות יותר, התבגר המשיב - הוא היום בן 35 ואב לשני ילדים. הוא מכחיש את העבירה המיוחסת לו. בנסיבות אלה ראוי לקיים קודם את המשפט.
אשר על כן אני דוחה את הערר.
ניתנה היום, יד באדר ב תשנ"ז (23.3.97).
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
COURT