החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 1876/98 מדינת ישראל נ. מרדכי גדמילוב

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשה להארכת מעצרם של שני משיבים שנאשמו במעשים מגונים, אינוס ומעשה סדום בקטין. בית המשפט האריך את מעצרם בשבועיים נוספים או עד מתן פסק הדין בתפ"ד, לפי המוקדם, בשל חומרת העבירות והסכמת באי-כוחם. ההארכה ניתנה בהסכמה.

העובדות

נגד המשיבים הוגש כתב אישום בעבירות של מעשה מגונה בנסיבות של אינוס ומעשה סדום, שבוצעו כנגד קטין. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרם עד תום ההליכים בשל הראיות לכאורה ובשל הסכנה לפגיעה בקטין ולהדחתו. המעצר הוארך שלוש פעמים, ומשפטם נמצא בשלבי סיום.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים בהליך פלילי בעבירות מין כנגד קטין?

הלכות

  1. 1

    הארכת מעצר נעשתה בהסכמת באי-כוח המשיבים ובשל חומרת העבירות המיוחסות להם, לתקופה של שבועיים או עד מתן פסק הדין, לפי המוקדם.

    ״לאור חומרת העבירות המיוחסות למשיבים, ולאור הסכמת באי-כוחם של שני המשיבים, הריני מאריך בזה את מעצרם״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • מעשה מגונה
  • אינוס
  • מעשה סדום
  • קטין
  • חומרת העבירות
  • הסכמת באי-כוח

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"פ

1876/98

בפני:

כבוד השופט י' אנגלרד

המ

בקשת

:

מדינת ישראל

נגד

המשיבים

:

1.

מרדכי גדמילוב

2.

יאן חיימוב

בקשה

רביעית (בהסכמה) להארכת מעצר לפי סעיף

62

לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה -

מעצרים) תשנ"ו1996- בת.פ. 522/96 של

בית

המשפט המחוזי בבאר-שבע

החלטה

ביום 25.6.97 הוגש כנגד המשיבים כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. בכתב האישום מיוחסות לשני המשיבים עבירות של מעשה מגונה בנסיבות של אינוס, וכן מיוחסת למשיב מס' 2 עבירה של מעשה סדום, מעשים שבוצעו כולם כנגד קטין.

עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים. ביום 4.7.96 הורה בית המשפט המחוזי כי המשיבים יעצרו עד תום ההליכים, וזאת בשים לב לעבירות המיוחסות להם, לעובדה כי קיימות בתיק ראיות לכאורה ובשים לב לסכנה מפני פגיעה בקטין ומפני ניסיון להדיחו מעדותו. בית המשפט המחוזי מצא כי בנסיבות אלה לא ניתן להסתפק בחלופה למעצר.

ביום 18.8.97 נדחה עררו של המשיב מס' 2 לבית משפט זה, משמצאה חברתי השופטת ד' דורנר כי בנסיבות המקרה "מעצר בית" לא יאפשר להגן במידה ראויה על שלום המתלונן.

גם בקשה לעיון חוזר של המשיב מס' 2 נדחתה בבית המשפט המחוזי.

מעצרם של המשיבים הוארך על ידי בית משפט זה שלוש פעמים. ביום 25.3.98 מסתיימת הארכת המעצר האחרונה של המשיבים.

משפטם של המשיבים נמצא בשלבי סיום, ושימוע הכרעת הדין נקבע ליום 29.3.98.

לאור חומרת העבירות המיוחסות למשיבים, ולאור הסכמת באי-כוחם של שני המשיבים, הריני מאריך בזה את מעצרם של המשיבים בשבועיים נוספים (מיום 26.3.98 ועד ליום 8.4.98) או עד מועד מתן פסק הדין בת"פ 522/97 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, הכל לפי המוקדם.

ניתנה היום, כ"ו באדר תשנ"ח

(24.3.98).

ש ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98018760.

Q02

/שב

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הארכת מעצר נעשתה בהסכמת באי-כוח המשיבים ובשל חומרת העבירות המיוחסות להם, לתקופה של שבועיים או עד מתן פסק הדין, לפי המוקדם.