בש"פ 1885/98 אהרונוב אמנון נ. מדינת ישראל

בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת כב' השופט ד' נגד מבית משפט השלום בדימונה שלא לפסול את עצמו מדיון בענינו של המבקש.

בבקשתו, שלא גובתה בתצהיר, טוען המבקש כי לאחר שכב' השופט נגד סירב לפסול עצמו, ביום 18.2.98, הגיש ביום 2.3.98 בקשה לכב' נשיא בית משפט השלום בבאר שבע. לטענתו, "בערך" בתאריך 11-12.3.98 קיבל את תשובת כב' נשיא בית משפט השלום, על פיה עליו לפנות לנשיא בית המשפט העליון. המבקש טוען כי רק כשהגיע לבית המשפט העליון ביום 22.3.98 הבין כי יש הגבלת זמן להגשת הערעור, וכי לא ידע על כך קודם לכן, זאת על אף שפנה למספר מוסדות כדי לקבל מידע. המבקש אינו מיוצג על ידי עורך דין. הוא מבקש להתחשב בעובדת היותו עולה, אי שליטתו בשפה העברית וחוסר הבנתו המשפטית.

המשיבה מתנגדת לבקשה. המשיבה טוענת, כי לערעור על פסילת שופט נקבעו מועדים קצרים במיוחד, בשל האינטרס שלא לפגוע ביעילות ניהול המשפט. כמו כן, נטען כי אי ידיעת החוק אינה עילה להארכת מועד, וכי גם הערעור שהוגש לערכאה הלא נכונה הוגש באיחור.

דין הבקשה להדחות.

בבקשת המבקש רב הנסתר על הגלוי. כך למשל לא ברור בדיוק מתי קיבל את תשובת נשיא בית משפט השלום בבאר שבע. החלטת הנשיא ניתנה ביום 2.3.98. גם לו ויתרתי על הגשת התצהיר, ואפילו ספרתי את הימים מיום מתן החלטת כב' הנשיא (ויותר מכך - גם אם נספור את הימים מהיום שהמבקש טוען שקיבל את החלטת הנשיא - 12.3.98) עדיין מדובר באיחור של עשרה ימים לפחות, שעה שחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב1982- קובע, כי ערעור על פסלות שופט בהליך פלילי יוגש תוך 5 ימים. על המבקש, המייצג את עצמו, מוטל הנטל לברר את הוראות החוק, בכללן אלה הנוגעות למועדי הגשת ערעורים, ואין בידי לקבל את טענתו בדבר אי ידיעת החוק כעילה להארכת המועד.

הבקשה נדחית.