בש"פ 1901/03 מדינת ישראל נ. אלכסנדר(בן ולנטין) וינברג

1.זוהי בקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בתפ"ח 1104/02 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב לתקופה של תשעים יום מיום 5.3.03 או עד למתן פסק דין, לפי המוקדם.

2.כתב אישום נגד המשיב הוגש ב-5.6.02 בעבירת אינוס חברתו לשעבר. בית המשפט הורה ביום 5.6.02 על שחרורו בתנאים מגבילים, אלא שבטרם מילא את תנאי השחרור ובעודו עצור, ביטא בפני עצור נוסף את כוונתו לרצוח את המתלוננת ודבריו הוקלטו. בעקבות זאת, תוקן כתב האישום על דרך הוספת אישום נגדו בעבירה של ניסיון לקשירת קשר לביצוע פשע. בעקבות זאת, הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר על רקע סיום עדותה של המתלוננת נדחתה בבית המשפט המחוזי וערר לבית המשפט העליון נדחה נוכח מסוכנותו של העורר.

3.ב-1.7.02 הוקרא כתב האישום המתוקן, ובמועדים יולי, ספטמבר, אוקטובר ונובמבר 2002 נשמעה ונסתיימה פרשת התביעה. לאחר מכן, נשמעה פרשת ההגנה והובאו עדי הזמה, ובחודש פברואר 2003 הוגשו סיכומי טענות הצדדים.

4.לאור מצב דברים זה, נראה כי דרך התנהלות המשפט מבחינת לוחות זמנים היתה ראויה בשים לב להתפתחויות שחלו במהלך הדברים, ומתן הכרעת הדין בעניינו של המשיב הינו בפתח. יתר על כן, מסוכנותו של המשיב כעולה מאופי האישומים החמורים המיוחסים לו היא ממשית ומחייבת נקיטת אמצעי הגנה ראויים על המתלוננת. תוך איזון בין מכלול השיקולים הצריכים לעניין, אני מחליטה להאריך את מעצרו של המשיב למשך 90 ימים נוספים החל ביום 5.3.03 או עד למתן פסק דין, לפי המוקדם.