פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
1917/98
בפני:
כבוד השופט י' אנגלרד
המ
בקשת
:
מדינת ישראל
נגד
המשיב
:
טסמה
מהבאו
בקשה
(בהסכמה) להארכת מעצר לפי סעיף 62
לחוק
סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה -
מעצרים)
תשנ"ו1996- בת"פ 923/97 של בית
המשפט
המחוזי בבאר-שבע
החלטה
ביום 8.7.97 הוגש כנגד המשיב כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. בכתב האישום מיוחסות למשיב עבירות של מעשה סדום, תקיפה בנסיבות מחמירות, הדחה בחקירה, עבירות מין, תקיפה והתעללות בקטין חסר ישע אשר בוצעו כלפי בני משפחתו.
עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. ביום 31.7.97 הורה בית המשפט המחוזי כי המשיב ייעצר עד תום ההליכים, וזאת בשים לב לעבירות המיוחסות לו, לעובדה כי קיימות בתיק ראיות לכאורה ובשים לב לצורך להבטיח את שלומם של בני משפחתו. בית המשפט המחוזי מצא כי בנסיבות אלה לא ניתן להסתפק בחלופה למעצר.
ביום 18.8.97 נדחתה בקשתו של המשיב לעיון חוזר בהחלטת המעצר, בהתבסס על כך שלא הועלו טענות חדשות מצד המשיב. ערר מטעם המשיב על ההחלטה בעיון החוזר נדחה על ידי בית משפט זה (חברי השופט י' טירקל), בעיקר מן הטעם שהמשיב עלול לסכן את ביטחונם של בני משפחתו אם ישוחרר.
ביום 7.4.98 מסתיימים תשעת חודשי מעצרו של המשיב.
במהלך תקופת המעצר התנהלו ישיבות הוכחות בתיק, וכיום פרשת התביעה נמצאת בשלבי סיום. נראה, אם כן, שמשפטו של המשיב מתנהל בקצב ראוי, והוא צפוי להסתיים בתקופת ההארכה המתבקשת בעתירה זו.
בשל חומרת העבירות ובשל הסכנה הנשקפת למשפחתו של המשיב, ולאור הסכמת בא-כוח המשיב, הריני מאריך בזה את מעצרו של המשיב בתשעים ימים (מיום 8.4.98 ועד ליום 5.7.98) או עד מועד מתן פסק-הדין בת"פ 923/97 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, הכל לפי המוקדם.
ניתנה היום, כ"ו באדר תשנ"ח
(24.3.98).
ש ו פ
ט
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98019170.
Q01
/שב